תינוקת בת חצי שנה מרדימות על הידיים או מניחות במיטה ונותנות לה לבד ?

שבוע 4 בטא 5700 תקין?

בנות עד אחזנ חודש לוקחים חומצה פולית בהיריון?

יאללה תבחרו

שבוע 23 ומרגישה אותו ביומיים האחרונים פחות בועט כמו לפני (יש תנועות עדינות יותר) לחשוש?

*פרסום הנס- הודו לה׳ כי טוב* אחרי שנתיים קשות של טיפולי פוריות עם אינסוף צפייה ואכזבות, סוף סוף קיבלנו את הבשורה השמחה מכל, אני בהריון ! הסיוט שלנו התחיל בשבוע 15, עד אז ההריון היה ״משעמם״. באותו שבוע היה לי סקירת מערכות מוקדמת, הגעתי אליה בהרגשה שאני הולכת לסמן וי על עוד בדיקה. אנחנו מגיעים והרופאה מתחילה עם הבדיקה, היא מתחילה להסביר כל מיני דברים במושגים שאני פשוט לא מבינה והבדיקה מתארכת. באיזה שהוא שלב היא אומרת לנו שהיא מפסיקה את הבדיקה ואנחנו צריכים לדבר, ואני לא כל כך מבינה על מה כל הדרמה. אנחנו נכנסים למשרד שלה והיא מתחילה להסביר לנו שלעובר יש מומים, שניתנים לתיקון כשהוא יולד אבל מדובר על כל מיני ניתוחים, מורכבים יותר ופחות. בסוף היא מתחילה להסביר שהשילוב של הממצאים מעלה את הסיכון שהם נובעים מתסמונת גנטית ואומרת לנו שהיא יכולה להמליץ לנו לעשות הפסקת הריון על סמך הממצאים . אני ובעלי מתסכלים אחד על השניה ולא מבינים מאיפה זה נפל עלינו, הפסקת הריון? על מה היא מדברת? היא יודעת כמה ההריון הזה יקר? יוצאים מהמשרד שלה, כל הדרך הביתה אנחנו פשוט שותקים ולא מבינים איך נפלו עלינו השמיים ואיך היא בכלל מעזה להציע לנו הפסקת הריון. מגיעים הביתה ופשוט מתחילים לבכות, איך זה יכול להיות שאנחנו צריכים להחליט להפסיק את ההריון על סמך חוות דעת של רופאה אחת ? עוד באותו היום כבר הרמנו טלפון לפרופסור נוסף, מוכנים לשלם כל מחיר כדי לקבל עוד חוות דעת שאולי תשפוך אור על המצב אליו נקלענו. מגיעים לסקירה נוספת אצל אותו הפרופסור והוא מאמת את הממצאים שהיו בבדיקה הראשונה. שוב נופלים עלינו השמיים , אנחנו מבינים שזו לא טעות שזו אכן המציאות שלנו עכשיו. חוזרים הביתה ושוב שותקים כל הדרך, כל אחד במחשבות שלו לאן המידע הזה לוקח אותנו- האם מוותרים על ההריון ? האם נלחמים ? באותו ערב בכינו את חיינו והתאבלנו על התינוק שלנו שלא נולד עדיין. יום למחרת הולכים לרופא מעקב ההריון שלנו עם הממצאים מקווים לשמוע משהו שיעודד אותנו, אבל מה שהיה לו להגיד זה ״אם הייתם שואלים אותי אני הייתי עושה הפסקת הריון, צר לי״, משפט שאני בחיים לא אשכח ושעוד יותר הכניס אותנו לתהום שחור. באותו סוף שבוע אני ובעלי בכינו ללא הפסקה, הייתי מוצאת את עצמי מתעוררת בלילות ומתחילה לבכות ולא מצליחה להירדם מהצער. אחרי כל מה שעברתי בשביל להשיג את ההריון הזה, איך דבר כזה קרה דווקא לנו ? כמה עוד ניסיונות אני יעבור ? לאחר סוף השבוע התחלנו לברר על הפסקת הריון, כבר קבענו תור לוועדה. כשהגיע רגע האמת פתאום החלטתי שאני לא מוכנה לאבד את ההריון הזה על סמך סטטיסטיקה וחיזוי כזה או אחר של רופאים שאומרים שיש סיכוי גבוה לתסמונת. הבנתי שאני יעשה הפסקת הריון בלב שלם רק אחרי שיאמרו לי בוודאות שמשהו לא בסדר ושאם הילד הזה יגיע לעולם אנחנו נדון אותו לחיים של סבל. החלטתי שאני רוצה לעשות בירורים נוספים כי אם אני אפיל את התינוק הזה ובסוף יתברר שלא היה לו שום תסמונת אני לא אוכל להמשיך לחיות עם עצמי. התחלנו לעשות בירורים ולקבוע תורים למי שפיר, סקירה מכוונת וכל הבדיקות הנוספות שהמליצו לנו עליהן. אחרי בירורים נוספים הגענו לשליחים הכי מדויקים שה היה יכול לשלוח לנו, פשוט מלאכים, הם עזרו לנו לפרק את המצב לגורמים ולהבין מה מתאים לנו ומה לא. יום למחרת כבר היינו בסקירה מכוונת. לצערי לא יצאנו ממנה עם בשורות טובות יותר, ההפך, אבל באותו משפט שהרופא אמר לנו ״כן המצב חמור״ הוא גם אמר ״אבל הכל ניתן לתיקון״ מה שלי נתן קצת אור בתוך החושך. עכשיו אנחנו צריכים לקבל תשובות האם אכן מעורבת פה איזו שהיא תסמונת על מנת לקבל החלטה, ד״ר כסיף שטיפל בנו הבין את הדחיפות הרים כמה טלפונים ושלח אותנו כבר באותו היום לבית חולים קפלן לעשות סיסי שליה מה שיכול לתת לנו קצת וודאות. אחרי חודש וחצי מורטי עצבים - צ׳יפ גנטי חזר תקין אקו לב - תקין אקסום- תקין סקירה מאוחרת- אין שום דבר חדש ! מחליטים להמשיך את ההריון למרות התחזיות בכל בדיקה מאז הרופאים ממשיכים להציע לנו הפסקת הריון ולהזהיר שלמרות שכל הבדיקות הגנטיות חזרו תקינות עדיין יכול להיות סיכוי שיהיה לעובר תסמונת כשהוא יוולד, אנחנו מתעלמים ואומרים פעם אחרי פעם שאנחנו ממשיכים עם ההריון הזה ולא מוותרים ב6.10.2025 הנסיך שלנו נולד, בונבון אמיתי, ילד בריא ושלם ברוך ה, כל הדאגות שהיו לי לפני הלידה התפוגגו ובידיעה שאת החתיכה שחסרה לו בפאזל אנחנו נשלים ונתקן והוא יעבור את הניתוחים שהוא צריך לעבור בעזרת ה בקלות ובשלום ותודה לה׳ יתברך על הנס 🙏🏽