דייי קשה לי קשה לי עם המשפחה של בעליי כל פעם אני הולכת לשם בשישי (מנסה חוץ משישי לא ללכת) למרות שגרה צמוד אף אחד לא מדבר איתי, אחיות שלו ואמא שלו רק עושות פרצופים לי ולילדה שלי, משחקות אותה נחמדות ליד בעלי, עושות חיוך צבוע כזה והוט אוכל הכללללל!!!!! הוא אומר לי שאני סתם מדמיינת ושאני לא בסדר, זה ממש חרם , אני מרגישה חרם לכל דבר, באה יושבת עם הילדה לבד ובפנים יש לי מועקה נוראית, אוף אין לי כוח כבר , הם אנשים מאוד קשים משפחה בריונית רואים רק את עצמם ואנשים כאלה שמסתכלים על כולם מלמעלה, ואני לא כזאת בעלי עזור להם בלי סוף כל דבר שהם צריכים, והם לא מוכנים גם כשאנחנו נתקעים לשמור על הילדה , מרגיש לי שמנצלים אותו מכל הכיוונים והוא תמים כל כך ולא שם לב לכלום, שזה גם מוריד לי ממנו