צריכה את עזרתכן... יש לי 2 ילדים מתבגרים בבית ותינוקת חדשה בת 3 חודשים ... ההריון שלה הגיע מרצון של הרבה שנים לתינוק נוסף אך בגלל שההריונות שלי בסיכון ובגלל שהומלץ לי שלא להכנס להריון נוסף בשל סיכון חיים שלי וויתרתי על הרצון שלי ואמרתי ברוך השם נתן לי בן ובת וההריון נשאר בגדר חלום. אחרי 10 שנים החלטתי שמשהו בוער בי וכל כך רוצה הריון ותינוק נוסף , הרצון גבר עלי ולא חשבתי על עצמי ועל הסיכון שאקח הייתי חדורת מטרה - ילד . ברוך השם באותו חודש שהחלטנו שהולכים על זה כנגד כל הסיכונים נקלטתי להריון . הריון בסיכון אך קל , בריא ומהיר ומאחלת לכולן הריון כזה . ההריון הזה היה לגמרי תיקון של כל ההריונות שלי . הריון ראשון לידה שקטה הריון שני רעלת הריון הריון שלישי הריון תקין אך תינוק בטיפול נמרץ בקיצור לא פשוט בכלל וההריון האחרון היה מושלם גם ההחלמה מהקיסרי ! קשה לי !!! התינוקת כבר בת 3 חודשים , שכחתי הכל ! שכחתי את הגזים והלילות בלי שינה שכחתי את הבכי הבלתי נגמר שכחתי שזה קשה ושלא נדבר על הגוף השבור מלהחזיק כל היום על הידיים , שכחתי שמישהו תלוי בי ( הילדים שלי גדולים - מתבגרים ) שכחתי שצריך להיפרד מעצמי לתקופה שכחתי מה זה לבקש עזרה מאמא שכבר בעצמה לא צעירה כל כך אוהבת את הקטנה הזו ומרגישה שזה לא פייר מצידי , כל הזמן המחשבות על איך עשיתי את זה לעצמי ומה היה רע לי בחיים שלפניה... איך יוצאים מהמחשבה הזו שתוקפת אותי כל הזמן תודה לקוראות 😪