באעות נלחץ

לא ממש:/ אמא שלי עדיין עובדת משרה מלאה וחמתי אישה חולה אז לא ממש יכולה לעזור. בסופי שבוע בד"כ אמא שלי מבקשת שנבוא אליה עם הנכדים לשחק איתם וגם לפעמים בשישי אחרי הגן הבת שלי הולכת לשם לכמה שעות. לא כל שישי. יש לי עוד בן אבל אמא שלי לא יכולה לשמור על שניהם בו זמנית. אז או שאני שם איצם או שולחת ילד אחד. איך אני מסתדרת? לא קל. יש חי שני ילדים, ילדה בת שנתיים וחצי וילד בן שנה וחודשיים. אני מסיימת לעבוד ב15:30 ונוסעת ישר לקחת אותם מהגן, הגן עד 17:00. חוזרים הביתה, מאכילה את הקטן כי הוא כבר רעב, בזמן הזה הבת שלי כבר עצבנית כי רוצה תשומת לב אחרי ככ הרבה שעות בגן אז אני מנסה לדבר איתה וגם שמה טלוויזיה אחרת היא צורחת. אחרי זה משחקים קצת ביחד, ממש ברמה של חצי שעה-שעה גג כי כבר אין לי כוחות אחרי כל היום הארוך הזה, מקלחות ולמיטה. בד"כ בעלי מגיע בשלב מסוים של הערב ועוזר לי.

כן - אבל מעט. מבין מי שיכול לעזור זה רק אמא שלי. השאר מכל מיני סיבות ממש לא. והיא לא משהו שניתן להסתמך עליו כפיתרון. אבל לפעמים היא סוגרת לי פינה. למדתי לא לצפות ולא להתאכזב בהתאם.

אמא שלי לא במצב בריאותי לעזור , והמשפחה של בעלי גרה במרחק של שעה פלוס.. המזל שאחיות שלי כאן עוזרות לי כמה פעמים בשבוע וגם שומרות כשאני יוצאת וכאלה. אין כמו משפחה ❤️ זה המזל שלי תודה לאל