יצא לכן להרגיש שלאנשים סביבכן קשה לקבל את העובדה שטוב לכן?? שהם פשוט לא מאמינים שאפשר להיות מאושרת להיות אמא, אפילו שפחות ישנים ושיש בכי וצרחות ששוברות את הלב ואפילו שיש ימים פחות מוצלחים וכשהבייבי מתעקש לא להירדם ועדיין בסוף היום את אומרת תודה לה' שנתן לך את הבייבי הזה ואת אומרת תודה על כל שעה ללא שינה כי זאת עוד שעה להיות ביחד עם הבייבי. ואנשים פשוט חושבים שאת משקרת לעצמך ושלא באמת טוב לך. אז נכון שלא תמיד כיף נכון שלא תמיד מחייכים ולא תמיד חזקים ונכון שכל אחד היה רוצה להתקלח לישון ללכת לשירותים לאכול ולדבר בטלפון בנחת. אבל כן אפשר גם להוקיר תודה ולהיות מאושרת על עצם היותך אמא חדשה וכן יש לך כוח למרות כל הקשיים לטפל ולאהוב את הדבר המתוק והמושלם הזה שהקב''ה שלח לך מרגישה שמי שלא מבין את זה וחושב שאני חיה בסרט כנראה קנאי ברמות או מסוכסך עם עצמו