שבוע 37 היום, נכנסתי להריון כשהבן הראשון שלי היה בן 4 חודשים הוא בשיא הגדילה שלו עכשיו ואני מרגישה שאני כל כך מפספסת איתו רגעים כי אני כל כך כבדה ועייפה ההריון הזה די קשה לי אולי כי פתאום יש לי אחד שהוא בעצמו קטן. אף אחד לא בא לי בטוב, לא המשפחה שלי ולא בעלי אני מרגישה בלי מצב רוח בימים האחרונים מוצאת את עצמי רוצה רק לברוח מכל מקום שיש בו אנשים ועצוב לי להיות ככה כי אני לא כזאת אני מכורה לבן שלי, אני אוהבת אותו ברמות ועצוב לי שזה ככה אני פוחדת גם שהוא ירגיש שאני לא אותו דבר ברגע שאלד אין לי עם מי לדבר אז מצאתי את עצמי פורקת פה 😔