חייבת לפרוק כי אין לי כלכך למי.. בעלי ואני לא בזוגיות הכי וואו.. על פניו הכל נראה בסדר בית חדש 2 ילדים וכלפי חוץ הכל טוב ויפה.. אבל בתוך הבית מריבות בלי סוף, דיבורים לא יפים.. הוא עשה עקירה בשיניים וצריך לקחת אנטיביוטיקה.. שאל אותי מה לקחת אמרתי לו הקופסה שלך על התמי 4.. מפה לשם אחרי רבע שעה הסתבר שהוא לא הבין אותי ולקח את הכדורים שלי (התבלבל בקיצור). פתח עליייי פההה צעק עלי "את לא שפויההה".. "את חולה בראש".. כל זה ליד הילד בן ה3.. הזדעזעתי ממש ולקחתי את המפתח שלי ויצאתי מהבית ואני שומעת אותו צועק עלי לאן את הולכת וכו.. אחרי זה יצא לחפש אותי ורב איתי בחוץ אמרתי לו שמבחינתי חצה קו אדום בלהגיד לי דברים כאלה ליד הילד.. ואז אמרתי לו שהוא גדל ככה ויצא שרוט ושהוא שורט את הילד וזה אני לא מוכנה ושזה עד הילד הבוקר באוטו הילד שלי אמר לי "אמא אני לא רוצה שתלכי" .. אמרתי לו "למה שאני אלך?" אמר לי "כי אבא כעס על כדורים" בשלב הזה כבר התחלתי לבכות.. מה אני עושה לו? למה ככה? מה אני אשמה שהוא מתבלבל בכדורים של עצמו?! ראה כמה חבילות יכל לשאול ולא לשחק אותה ראש קטן בשביל להאשים אותי...