בא לי לשתף אתכן במשהו 😅 וכמובן לא לוקחת על זה אחריות . יש לי 3 צמודים וכרגע לא מעוניינת כי זה לא פשוט בכלל . וקראתי ספר טיפה אחרי הלידה, ספר מעניין כזה,נשים שחוו לידות עם מלא אמונה ,וכל מיני נשים שמספרות על עצמן בהקשר ללידה ולנס שלהן הפרטי וכו' קיצר יש אחת שם ,שמספרת שהיא לא רצה לקחת מניעה,גלולות וכאלה, לא רצתה הורמונים משתוללים בגוף,לא רצתה את הטירוף שהגוף עובר ובקיצור התפללה כל פעם לבורא עולם ' ה' החודש הזה אל תפקוד אותי , לא כי זה לא נכון עבורי - כי אני לא מסוגלת , כי אני לא מרגישה כוחות כרגע ואני רוצה לשמור כוחות לילדיי שכאן, אבא אני מבטיחה כשאוכל וארצה אני אתפלל אליך . אני מאמינה בך שתעשה את זה , שלא תפקוד אותי החודש הזה כי אין בי כוחות כעת לשאת ברחמי אף ילד ,ואין בי כוחות לקחת מניעה כי אני מאמינה שהכל מאיתך. ואם בסופו של דבר תחליט לפקוד אותי אז אדע שאין לי ספק שיש בי כוחות שלא ידעתי עליהם והנשמה הזו צריכה לרדת לעולם . מפה לשם ,ככה אני מונעת חצי שנה 😅 כל חודש מתבודדת עם עצמי ,מדברת להשם, מסבירה לו כמה יהיה לי קשה למנוע ומצד שני כמה זה קשה יהיה לי עוד ילד אז רק אליך אפשר לפנות,אתה היחיד שמושיע. ואני אחת שהלידה האחרונה נפקדה עם גלולות . רוצה לומר תודה לה' ❤️