שמים בחדר שלו ונכנסים ויוצאים כל הזמן ערב ראשון יהיה ממש קשה אבל בסוף הוא יירדם. לתת לו ביטחון שאת שם ולא עוזבת אותו. כמה לילות והוא יבין. הכי חשוב לכם כללי ברזל - 1. אתם עושים את טובת הילד 2. התמדה זה העניין כולו. לא לוותר לא משנה מה 3. לא להתייאש 4. להגדיל את מרווחי הזמן ולתת לו להתמודד גם בלי להגיע מיד 5. חשוב גם לפעמים לא להיכנס לחדר ולדבר אליו מבחוץ - חמוד שלי אני כאן אמא הולכת לישון, לילה טוב מתוק גם אבא הולך לישון, גם הציפורים הולכים לישון . כל אחד ישן במיטה שלו.

היי אהובה, ככל שתעבירי אותו לחדר שלכם כל זה יימשך. ממליצה לא לוותר על הכנה נכונה! יש דרך לעשות את זה באופן שבו הוא יבין מה מצופה ממנו ועם זאת תינתן לו שליטה בסיטואציה ואני ממליצה לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שלא יהיה סמוך ללידה. מוזמנת ליצור איתי קשר בפרופיל האינסטגרם שלי - efi.rotem

ממש לדבר אליו כמו מנטרה, בסוף זה יחלחל - הכי חשוב להסביר בנועם, בלי כעס בלי לאיים, בלי להתעצבן. זה ממש תהליך את צריכה להגיע אליו עם כוחות נפש, לדמיין כמה זה קשה ולהגיד לעצמך כללים והנהגות שעליהם את לא עוברת לא משנה מה. המטרה חשובה אך לא בכל מחיר, לא להכניס אימה לסיפור אך גם לא להתייאש. תיהי נינוחה והוא יבין שזה המצב החדש, והכי הכי חשוב שאת ובעלך תהיו תואמים בהשקפה שהילד ירגיש אחידות ביניכם ושאין סתירה.

ומחילה מעדני אבל אני ממש ממש לא מאמינה שנכון להגדיל מרווחי זמן במענה אליו. תינוקות וילדים זקוקים למענה מיידי לצרכים שלהם וכאשר הם לא מקבלים את זה הם מפסיקים לבקש, מה שנותן לנו את הרושם שהם ״התמודדו״, אבל בפועל הם פשוט מרגישים מיואשים ושאין להם למי לפנות ומחקרים מראים שזה גם הולך איתם הלאה בהמשך החיים.