שולחת חיבוק 🫶🏻

את ממש לא אמא גרועה, את תתני לאף אחד להוריד לך את הביטחון גם לא לבעלך. תסמכי על עצמך והאינטואיציות שלך והילדה תרגע כשאת רגועה ותוכלי באמת לעזור לה.. בעל עייף, גם את עייפה, זה הגיוני ובסדר, ברגע של עצבים ועייפות יכול להפלט לנו תסכול במילים זה נורמאלי אבל אל תקחי שום דבר ללב. תרימי לעצמך ואל תתייחסי לזה בכלל

תינוקת בת חודש, שניכם עייפים , רק שאת בנוסף לעייפות הקשה גם עדיין מחלימה פיזית מהלידה וגם עוד מפוצצתתתת בהורמונים, לא קל בכלל אבל תנסי לא לקחת ללב מילים שנאמרות בלהט הרגע ומתוך קושי גם שלו ❤️ ולא תמיד יודעים מה תינוקות רוצים 🤷🏻‍♀️ , ותינוקות גם בוכים, אין להם דרך אחרת לתקשר, עד לפני שניה היא עוד הייתה ברחם ושם היה לה מושלם, מעולם לא חוותה כאב, או רעב, או עייפות, כל הצרכים שלה נענו מייד, ובדיוק כמוכם גם היא צריכה להסתגל למציאות חדשה, ותינוק לא מגיע עם הוראות הפעלה 🤷🏻‍♀️ הזמן והנסיון עושים את שלהם, אבל בעיקר בעיקר הבטחון שאת מרגישה בסיטואציה, שאת מבינה שעשית הכל, ומעבר לזה- מבינה שתינוקות גם בוכים וזה לא הופך אותך לטובה יותר או טובה פחות ❤️ ובכל זאת קבלי גם כמה עצות פרקטיות: ממליצה קודם לשלול את האפשרויות ה״שכיחות״: רעב, עייפות, חום/קור, שערה מלופפת על אצבע/פין (הבנתי שיש לך בת ,הוספתי בשביל אחרות שקוראות את זה🙏🏻) וכאב כלשהו (גזים למשל מזהים ע״י רגליים מכווצות ולא נינוחות), ואז לעבור לשלב שינויי תנוחה על הידיים שלך, תוך כדי לנסות לשיר (לא צריך שירי תינוקות, תשירי מה שעושה *לך* טוב ;) ) ואם את מניקה- פשוט להציע כל הזמן, ציצי זה לא רק אוכל ❤️ בהצלחה 🙏🏻