אני לא יודעת כל כך להגיד לך יכול להיות זה הכל גם תחושה שלך כאמא.. אבל את יכולה לפנות למטפלת רגשית אם את מרגישה צורך וגם אם זה אל המצב זה לא יכול להזיק להפך מה שכן אני חושבת שהמילה שמנה נהפכה להיות מילה שהיא כביכול מעליבה אבל בתכלס זה דיי עובדתי ברגע שאנחנו כהורים לא נראה את זה כמשהו מעליב אולי זה גם ישפיע על הילדים שלנו ואולי טת יכולה להגיד לה במידה והיא כן מלאה או משהו שאז מה שזה לא משהו מעליב יש אנשים רזים ויש אנשים שמנים וזה רק הנראה החיצוני זה לא מעיד על הפנים שלנו יש מי שאוהב לאכול ויש מי שלא אני מאמינה שבאמת מטפלת רגישית אולי תדע לנסח את זה יותר בצורה טובה וגם להדריך אותכם בכל אופן בהצלחה רבה

לא מבינה בזה אבל אחד הדברים ששמעתי בהרצאה של תזונה לילדים זה : אנחנו מחליטים מה, הם קובעים את הכמויות. אולי זה משהו שאת יכולה ליישם. יש לי בן שלפעמים רעב כמו זאב ומסוגל לאכול כמיות ביחוד אחרי פעילות גופנית, לא מגבילה אותו בכלום, אבל מקפידה שמה שאני מגישה לו זה בריא ומותאם ושהוא לא טוחן שטויות. לפעמים הילדים באמת פשוט רעבים. הם גדלים. והוא די רזה. אם בימי הולדת או כאלה הוא נראה לי מגזים עם שטויות אני אומרת לו שישים לב מתי הבטן שלו מלאה ויפסיק כי אחרת היא תכאב. אחרי שפעם אחת הקיא כי הגזים באכילת חטיפים באחד הימי הולדת הוא למד את הלקח ובעצמו ושם לב מאז. יכול להיות שבלי קשר שווה לעודד את הבת שלך לעסוק יותר במשחקים פיסיים. זה גם מועיל להתפתחות ולמוטריקה וגם מאוד מאזן את הגוף מבחינת הוצאת אנרגיה