לפי דעתי את נוהגת מצויין, ההורה צריך לשים באיזשהו אופן גבולות לילד. את לא מונעת ממנה לגמרי אלא בסופשים נותנת לה ובמהלך השבוע מפנקת בדברים אחרי בריאים... היום כל גישות החינוך נהיו טו מאץ׳ פתוחות ומאפשרות ואנשים קצת התבלבלו בין מקומם לבין מקום הילדים. לתת לילד

המשך- לתת לילד גישה בלתי מוגבלת לכל דבר זה לא בהכרח הדבר הנכון עבורו, צריך לזכור שילדים בגיל קטן מופעלים מחשקים ולא כל כך מפעילים שיקול דעת ופה נכנס התפקיד שלנו בתור הורים

לדעתי התשובה היא איפושהו באמצע (כל אחד והאמצע שלו) יש ילדים שיתנו להם ״ללא הגבלה״ והם ״ישבעו״ מזה וככה יאכלו בצורה מאוזנת וגם יש כאלו שלא. גם הצד השני, לא לתת בכלל, הוא טעות לדעתי כי הילדים האלו מגיעים אחר כך למקום שיש (במיוחד אם הם בלי ההורים שלהם) והם מתפרעים בטירוף על החטיפים. אני לא מגבילה יותר מדי את הילדים, הם אוכלים מתוקים וממתקים גם בבית ואפילו כל יום. מצד שני, ברגע שאנחנו לא מאפשרים להם (נגיד לקראת השינה, לפני הארוחה..) אז הם מבינים את הגבול. והם לא באטרף על חטיפים ומתוקים כאילו הגיעו מהירח כשמציעים להם 😅 היינו בביהח ואחת האחיות הציע להפ שוקולדים, היא הוציע 4 וכל אחד מהם ניגש ולקח אחד, והיא הייתה בהלם אמרה לי ״הנכדים שלי הראשון שהיה ניגש היה לוקח את כל ה 4״ וזה בדיוק זה לדעתי, הם אוהבים ממתקים.. זה לא שיגיעו למקום עם גלידה ויגידו ״לא תודה״ אבל הם יאכלו קצת וימשיכו בשלהם..