בנות אני מרגישה ממש אגואיסטית ורעה אבל דיי לא מסוגלת יותר קשה לי אני והבן זוג שלי גרים אצל ההורים שלו עם הילד בן שנה וחודש שלנו וסבתא שלו גם גרה בבית הזה אבא שלו מאוד חולה ועומד למות ובבית יש אווירה של אנרגיה ממש לא נעים ומתי שבעלי הולך לעבודה אז הם כועסים עליי ממש על כלום (אני מבינה את המצב אבל לא צריכים לפרוק עליי את כל הכעס והעצב לא נעים לי הם אומרים ממש דברים מעליבים אמא שלו וסבתא) ואני מבינה את המצב ואני אומרת לבן זוג שלי שקשה לי ככה שברגע שהוא הולך לעבודה אז אני נשארת עם הכעס שלהם כי אין להם למי לפרוק וזה יוצא עליי הכל בכעסים ובאמת שאני מתה על אבא של הבן זוג שלי בן אדם מדהים מכירה אותו תקופה וגם לי זה קשה אבל קשה קשה קשה לי עם האווירה הזאת בבית שכל הזמן מתפרצים עליי ואמרתי לבעלי שאני חושבת אולי לעבור למקום אחר לתקופה הוא התעצבן עליי ואמר לי שזה ממש לא יפה ושוב אני מבינה שזה לא מכבד אבל אני עם ילד קטן ויש לא צריך להרגיש שמשפילים את אמא שלו ולראות אותה בוכה כל הזמן לא יודעת מה לעשות מצד אחד ממש סובלת פה כי כשהוא לא בבית הם מתפרצים עליי ובאמת על כלום ומצד שני לא נעים לי לעזוב כי זה יוצא שאני לא מכבד אבל כמה אני יכולה לסבול וחייבת לציין שהם עוד היו מוצאים סיבות לכעוס עליי גם כשהוא היה בריא אבל עכשיו זה ממש התגבר והבן זוג אומר אל תתייחסי אבל איך לא להתייחס קשה לי