סיפור הלידה שלי❤️ ילדתי בשבוע 38+4 זה התחיל בזה שיצא הפקק הרירי שבוע לפני ומאז אני עם צירים מאוד חלשים ולא מובילים לכלום. שישי בלילה אני לא מצליחה להרדם מכאבים ואני מתזמנת את הצירים והם סדירים אבל ניסיתי לחכות לפחות עד הבוקר, וכמובן שבבוקר כאילו כלום לא היה🙄 כל השבת היו צירים פה ושם שבאים והולכים ולא ייחסתי לזה חשיבות. והאמת שיצא לטובה כי בעלי הוא איש קבע קרבי שבקושי בבית וסוגר שבתות לפעמים ויצא שהשבת הוא לא היה איתי ומאז ומתמיד זה היה הפחד שלי שהוא לא יספיק להיות איתי בלידה. יצאה השבת והכל כרגיל אין משהו חריג מלבד צירים קטנים פה ושם.. הולכת לישון ומתעוררת בחמש לפנות בוקר של יום ראשון מכאבים חזקיםם שהעירו אותי, אבל הצירים היו כל 10 דקות וחיכיתי עוד קצת. משכתי עד 9 בבוקר ולמרות שעדיין לא היה ממש סדיר החלטתי ללכת למיון כי הכאבים היו ממש בלתי נסבלים. מגיעה למיון עושים לי מוניטור רואים צירים חזקים אבל לא סדירים, מכניסים אותי לרופא שעושה לי בדיקת פתיחה- פתיחה 1.5 שולח אותי לבית בנתיים ואומר שאם משהו יתפתח לחזור. מגיעה לבית ואיכשהו יש לי תחושה שאני עוד אחזור היום. וצדקתי, כמה שעות אחרי שחזרתי מהמיון הצירים רק הולכים ומתחזקים וכבר נהיו סדירים, חזרתי למיון שוב עושה מוניטור רק שהצירים לא מופיעים במוניטור ומצד שני אני מתפתלת מכאבים. שוב נכנסתי לרופא ואמרתי לו תקשיב אני היום לא חוזרת לבית. הוא עשה לי בדיקת פתיחה ואמר אל תדאגי את ממש לא חוזרת לבית פתיחה של 2.5😅 והציע לעשות סטריפינג. הוא מתחיל ואני רואה כוכבים מהכאבים ותוך כדי אני מרגישה חום במיטה ואני אומרת לו נראה לי שירדו לי המים, בשניות כל המיטה התמלאה במים. וייאלה לחדר לידה🥳🥳 הדבר הראשון שאני עושה זה אומרת לאמא שלי שתגיד לבעלי להגיע כמה שיותר מהר מהבסיס והוא באותה שנייה כבר יצא אליי. לא עברו שתי דקות מהירידת מים אני בחדר לידה ופתאום התחילו כאבים שלא דמיינתי בחיים. למרות שידעתי שצירים זה כואב לא תיארתי לעצמי עד כמה אסבול. וזה רק מתגבר ואני לא מפסיקה לצרוח ולבכות וביקשתי דחוף אפידורל. המיילדת בדקה לי פתיחה והופ פתיחה מלאה😯 זה התפתח ככ מהר, אחרי הסטריפינג הייתי פתיחה 3 ובתןך רבע שעה התקדם לפתיחה מלאה. המיילדת מסבירה לי שהצירים ככ כןאבים בגלל ההתקדמות המהירה של הפתיחה ושיבואו לעשות לי אפידורל אבל לא בטוח שישפיע. אני רק שמעתי את זה ולא הפסקתי לבכות, סבלתי ככ. המרדים מגיע מנסה לעשות לי את הזריקה ומרוב כאב לא יכלתי לשבת ןלא הפסקתי לזוז ולקח המון זמן עד שהצליח לעשות לי. בנתיים בעלי ברוך ה הספיק להגיע וזה הרגיע אותי שהוא ואמא שלי היו איתי המיילדת אןמרת שהאפידורל יתחיל להשפיע תןך 15-20 דק ועובר הזמן וזה לא קורה וזהו אני כבר מתחילה להכנס לסרטים שאני אלד בלי אפידורל ושאין מצב אני סובלת מידי, ברמה שאיבדתי הכרה מהכאב. בסוף אחרי יחסית הרבה זמן אני מרגישה הקלה, הצלחתי סוף סוף לנשום ולאט לאט האפידורל השפיע לגמרי והרגשתי פתאום בעולם אחר😍 המיילדת שוב בודקת אותי ואומרת ייאלה הגיע הזמן עכשיו את יולדת!😱 וברוך ה, ממש אחרי חמש דקות, אולי 3,4 לחיצות הנסיך שלי יצא לעולם בשעה 22:36 במשקל 2445❤️🪬 אז למרות שסבלתי ממש מהכאבים של הצירים, הכל קרה ככ מהר( 4 שעות מהרגע שהגעתי לחדר לידה ילדתי) ודרך אגב זו לידה ראשונה אז נחשב מהר😅 הכל היה שווה את זה ברגע ששמו אותו עליי😍 תודה לה׳🙏

שלום תינוק בן חודש יושן רק 40 דק מתורר הרבה ונרדם עליי הרבה טיפים?

היי בנות , תינוקת בת חודש על הנקה מלאה . ממה יכול להיגרם? חשבתי כמו פצעי הורמונים של הנקה אבל נראה קצת אחרת...

האם טעו איתכם בעבר בשקיפות במין העובר

ב26.5 בוצע הזרעה , בדיקת דם בטא 44.6 גבולי או חיוביי? נאמר לי לבצע שוב בדיקת דם לראות שהבטא עולה אבל הלחץ והסטרס…😫

הבת שלי ב1.4 ועוד לא בקעו לה שיניים. האם קרה למישהי? מה הסיבות שזה יכול להיות? וממתי צריך לבדוק רפואית?