חייבת לפרוק... אני בהריון שני ועם תינוק בן 8 חודשים בבית. כרגע לא עובדת, רק בעלי עובד. גרה רחוק מההורים וקרוב לחמותי לצערי ופשוט אין לי עזרה משום מקום ומאף אחד. בעלי עושה מה שהוא יכול כשהוא בא מהעבודה אבל זה לא זה... אני כל היום לבד בין 4 קירות עם הילד ולאמא שלו פשוט לא אכפת. היא מעדיפה ללכת לבלות ולעבוד במקום לבוא להיות עם הילד ולראות אותו. הגעתי למצב שהנפש שלי כבר לא מסוגלת להכיל את הלבד הזה כבר!! יש לו מלא בני משפחה בעיר שאנחנו חיים בה ואף לא אחד מרים טלפון לשאול אם אנחנו צריכים עזרה או חלילה לשאול לשלומינו. כשאנחהו באים להורים שלי הם תמיד מקבלים אותנו בזרועות פתוחות ודואגים להכל. אני מקווה שיום אחד נעזוב את העיר שאנחנו גרים בה ונעבור לעיר הולדתי.