מה אתן מלבישות ילד בן חודש במזג אוויר הזה ? לא יודעת אם קצר או ארוך

אלה שילדו צפוף וסבלו מהריון איך עושים את זה? יש לי ילד בן עשרה חודשים ובא לי כבר עוד אחד אבל אני נזכרת בכל הסבל. משכיבה בשירותים ועד לא לזוז במיטה

הי בנות באלי לשתף אותכן במשהו ואולי לקבל עצה .. המשפחה של בעלי מלבד אבא שלו לא בקשר איתנו לא בריב או משהו פשוט רק שלום שלום .. והמשפחה שלי כל אחד והבעיות שלה . אנחנו בחגים ושבתות לבד.. אני בעלי וילד בן שנתיים מרגיש לי ריק עצוב ומועקה כל חג יותר משבת גם שבת אבל נגיד איכשהוא בסדר … לא חסר לנו כלום באמת אבל ריק לי אני לא לא רגילה לחגים כאלה עצוב לי שאני סביבי משפחה . המשפחה שלי אני בקשר טוב איתם אבל חגים וזה לא עושים ביחד גם שאני מזמינה כאילו לא רוצים לבוא … אוף שונאת שמתקרב חגים עצוב לי בנשמה . עצוב לי וואלה אני מקנאה לצערי לראות אנשים שמחים בחג מצפים לו עושים כולם ביחד ולי מרגיש ריק ועצוב הנשמה שלי שורפת . סתם רציתי לפרוק תמיד שמגיע ראש השנה סוכות וכו רע לי אני בדיכאון . אננ מבשלת ועושה חג באמת ברוך ה בשפעעעע לא חסר שופ דבר אבל ריק לי .😔 אנחנו גם שומרים חג ושבת אז עוד יותר קשה לי תודה להשם אלף פעמיים על בעלי והילד אבל עדיין יש לי מועקה בלב בחגים 😭

אתן לא מבינות כמה אני עצבנית על בעלי. אנחנו רבים המון כי הוא לא מעביר זמן עם הבן שלנו. הייתי צריכה לצאת לסידורים ואמרתי לו שיצא מוקדם מעבודה לאסוף אותו בהגן ולהיות איתו בערב עד שאני חוזרת. וכיוויתי שלפחות זה יהיה קצת זמן יחוד שלהם ביחד. היתה לי תחושה לא טובה, אני פותחת מצלמה מהבית ומה אני מגלה? שהבן שלי עם חמתי, וקיבלתי גם עדכון מהגן שסבא אסף אותו. אתן קולטות הבן אדם השכרה קרה להורים שלו כדי לא להיות עם התינוק. ויושב לו בחדר בטלפון

זה הריון?

וואי בנות נראה לי אני שוקעת למקום לא טוב עם עצמי לפני חודש עברתי לידה שקטה לצערי הרב בהתחלה לקחתי את זה בקלילות והראיתי לכולם שהכל בסדר, ושאני חזקה, ושבעזרת ה׳ יבוא עוד ואני עוד צעירה והכל בסדר אבל בימים האחרונים אני מה זה לא בטוב עם עצמי קודם כל אני מסתכלת במראה ולא אוהבת את מה שאני רואה, אני רגילה לראות את הבטן שלי או הריונית ויפה או שטוחה פלס מלפני ההריון אני לא רגילה לראות אותה כמו שעכשיו וזה מתסכל אותי ברמה שכל דבר שאני מכניסה לפה אני יושבת אח״כ בצער ואומרת לעצמי למה אכלתי את זה עוד בהריון חשבתי על זה שהבטן משתנה והיא כבר לא תהיה כמו שהייתי רגילה אליה אבל השלמתי על זה כי בסופו של ההריון בא משהו טוב, אבל אף אחד לא הכין אותי שגם הגוף שלי ישתנה ושאני לא יאהב אותו וגם לזה שאני אצא בידיים ריקות מכל הסיטואציה הזאת מרגיש לי שיצאתי רק במינוסים מההריון הזה אני כל היום במחשבות גם בעלי כל היום לא בבית, אני כל היום לבד אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרגיש לי שאני שוקעת למשהו שהוא לא טוב בכלל חשוב לציין שאני בת 19 ולא חשבתי שזה מה שאני אחווה מהגיל הזה