טוב תקשיבו אני חייבת עצה או הכוונה לגבי מה שאני מרגישה וחווה. גרתי במקום מסויים כמה שנים טובות עם בעלי ולפני כמעט חצי שנה עברנו קרוב להורים שלי ההורים שלי חלק מהותי בעזרה שלנו לבית , אם זה כלכלי ואם זה לשמור על הילד או לקחת/להוציא אותו מהגן . אני באמת מעריכה ומוקירה להורים שלי שעושים בשבילנו מעל ומעבר . עכשיו אדבר קצת על הקטע שיש לי עם אמא שלי , אמא שלי היא בנאדם מאוד שתלטן , אם למשל אני מדברת עם בעלי היא אוהבת להיכנס לשיחות שלנו ואומרת לי מה להגיד לו מה לא להגיד לו ורבה איתי איך אני אמורה להתבטא ( למרות אחרי כמה נסיונות להסביר לה שאני יודעת עם מי התחתנתי ועם מי יש לי עסק מה שנקרא 😂) אם למשל אני מחליפה לילד שלי טיטול ואני מרגישה שהטיטול שלו מלא היא בוחרת להגיב בצורה לא משנה כמה פעמים אני יגיד לך את לא מקשיבה לי הטיטול שלו לא מלא .( ואז נוצר תפרחת טיטולים ואז היא מתפלא למה ניהיה שם אדום 🤦🏻‍♀️) אם אני מאכילה אותו אז היא זורקת לי הערה למה את נותנת לו בקבוק מלא כי לפני שניה אכל ארוחה ( לא באמת אכל כמו שצריך ויותר שיחק עם האוכל. כמובן שאם אני רואה שאכל כמו שצריך אז לא יתן לו , איך לומר אני יודעת איך להתנהל מול הילד שלי ) אם סתם דוגמא אני מרגישה שהילד טיפה חמים ואני רואה שהוא סובל ובוכה אז אני אומרת כנראה יש לו חום שווה לבדוק, או סתם דוגמא אני יודעת שהוא מוציא שיניים אז אני רואה שהוא סובל ואני נותנת תרופה , כמובן אמא שלי ישר נוזפת בי ואומרת תפסיקי להיות כזאת פולניה שמחפשת רק את הרע , אין לו כלום אין כלום , והיא רואה לבד שהוא בוכה בלי סוף ואז נזכרת אולי יש לו משהו שמציק לו , אה באמתתת לא ידעתי שמשהו מציק לו. למשל דוגמא אחרונה לילד שלי כנראה יש אמפטיגו (לא בטוח כי יש לו אסטמה של העור ) ואני צריכה לקחת אותו לרופא ואמא שלי קופצת כמו איזה תיש שלא צריך לקחת אותו לרופא כי יש לו אסטמה של העור . לא אני ולא היא רופאות שיכולות להגיד מה יש לו באמת . אני מרגישה שהיא לוקחת לי בעלות על הילד שלי והיא מקטינה אותי בזה שהיא חושבת שאני לא מחנכת אותו כמו שצריך ואומרת לי איך לדבר איתו איך לחנך אותו . עכשיו מצד אחד היכולת הכלכלית שלי ושל בעלי כרגע לא במצב הכי מי יודע מה אבל אנחנו עובדים קשה קורעים את התחת וההורים שלי עוזרים לנו מלא באמת שאין לי מילה אחת רעה כמובן אומרת תודה . ומצד שני לא נעים לי ולבוא ולדבר עם אמא שלי בשיחה שפחות תתערב בחינוך שלי עם הילד שלי כי אני יודעת איך לגדל אותו . שתפסיק לזרוק כל מיני הערות כאלה ואחרות כי זה פוגע בי ומקטין אותי והכי מוריד לי את החוסר ביטחון שלי למטה איך לטפל בילד שלי . לא נעים לי להסביר לה את הדברים האלה כי אני יודעת שהיא תעלב ותרקוד לי על המצפון שהיא עוזרת לי בכל דבר שאני צריכה גם אם זה לקנות טיטולים ואוכל לילד . אני כבר משתגעת עם עצמי ולא יודעת איך לגשת לסיטואציה הזאת או לפתור אותה . באמת התייאשתי , יש עצות ?