צריכה עידוד… מהלידה עד עכשיו היינו אצל ההורים שלי, עכשיו זה הלילה הראשון שלנו לבד , בעלי צריך לקום מוקדם לעבודה אז שיחררתי אותו לישון ונשארתי ערה עם התינוקת לבד.. בקיצור צרחות צרחות עד עכשיו, ואז היא עשתה קקי על כולהההה כל הבגדים והכל… הרגשתי שזה גדול עלי אז הערתי אותו שיעזור לי… אני לא אישה רעה מידי נכון ?באמת שהוא בכל מדהים והציע להישאר איתי ער אבל באמת רציתי שישן…מרגישה רעה שהערתי אותו…

כבר אין לי חשק מיני בכלל.. כל פעם שבעלי מנסה ליזום משהו אני ממציאה לו תירוץ טיפשי "הילדה בוכה" "וואי אני מרגישה מסריחה היום, אולי אחרי המקלחת" מרגישה שאחרי שהילדה שלנו נולדה (לפני חודשיים) אני הורגת את עצמי מנסה שיהיה לה טוב ואני גם בהנקה בלבד ככה שאני ממש הורגת את עצמי. והוא בא אליי עם שאלות סתומות וגם מרגישה שאני עושה הכל גם בבית וגם עם הילדה. פעם הייתי מתה מגעגוע כשהוא היה בעבודה עכשיו אני מתה מעצבים כל פעם שאני רואה אותו.. קשה לי ממש :( אין כסף לטיפול זוגי. מה עושים?

וואי וואי מסכנים

עובר גדול ב5 ימים שבוע 11 תכף שקיפות ועושים שכלול לפי השבוע המתאים זה יכו להשפיע? קריטי ?

דיכאון אחרי לידה ממי אפשר לבקש עזרה?