היי אהובות, מה הייתן עושות במקומי? אמלק תמיכה של בעלי בי ובלימודים שלי. באוקטובר 2021 התחלתי לימודי הסבה לסיעוד (יש לי תואר ראשון). מי שעשתה הסבה יודעת כמה זה קשה ואינטנסיבי. בסוף סימסטר א ילדתי את ביתי הבכורה. עשיתי הכל כדי להמשיך בלימודים, בעלי תמיד אמר שיתמוך בי ויעזור ושנסתדר כי זה החלום שלי. אממה גם לא רצינו לשים את הילדה בגן עם כל מה שקורה בארץ, אז הוא היה עובד איתה מהבית. באיזה שהוא שלב זה נהיה קשה עד בלתי אפשרי ונוצרו בינינו ריבי ענק שפחדתי שיובילו לגירושים, ושורה תחתונה התמיכה שהובטחה לי כבר לא הייתה (לא מאשימה אותו זה היה לו סופר קשה). כמעט סיימתי שנה ראשונה (עשיתי התנסות אחת אבל לסיעוד המבוגר שזה הקורס הכי גדול בהסבה שהיה בקיץ של אותה שנה כבר לא ניגשתי כי הבנתי שזה לא יכול להמשיך יותר). שנינו מאוד סבלנו מהמצב והחלטתי שאני עוזבת. עברה שנה מאז שעזבתי ואני משתגעת מהמחשבה שלא אהיה אחות אז החלטתי לחזור (הילדה עכשיו בגן). שיתפתי את בעלי בזה והוא החוויר עוד שניה מהשוק..מאוד התבאסתי מהתגובה שלו והוא מצידו אמר שהוא לא יעצור אותי אם זה מה שאני רוצה, אבל התגובה שלו מחזירה אותי לימים ההם, שהייתי מקבלת ממנו סוג של פידבקים כועסים מרוב התסכול שלו..הבעיה היחידה כרגע תהיה כלכלית כי לעבוד אני לא אצליח תוך כדי (זה הסבה באוניברסיטת תא והיא סופר סופר אינטנסיבית 4 ימים מהבוקר עד ערב ובעבר אפילו שלא עבדתי הייתי נגמרת ברמות בסוף היום וסוף השבוע). בגל אופן לבעלי יש בעיה רצינית בכל מה שקשור בכסף הוא לא מוכן לשמוע על הלוואות, ולא על לחזור לגור עם ההורים לשנתיים האלה, ולא כלום. רק מחמיץ פנים ואני מרגישה כל כך אשמה וכל כך מפחדת שכשאחזור אני שוב פעם אקבל חוסר תמיכה וזה דבר חשוב כשלומדים בהסבה לקבל תמיכה מהקרובים..הוא גם מרוויח יפה מאוד 16 אלף נטו, יש אנשים שמרוויחים ככה ביחד אז סימן שאפשרי להסתדר איכשהו.. השאלה שלי, אם מישהי חוותה דבר כזה? והמשיכה ללמוד בכל הכוח בכל מקרה? תודה למי שקראה עד כאן🙏🏼