רותחת מעצבים חייבת לשמוע דעה נטרלית. בעלי הפיל עליי ביום בהיר אחד מעבר לחו״ל. אחרי התלבטויות התחלנו לגשש אני הייתי מאוד מעורערת והוא התחיל להריץ דברים. אני אמרתי לו כמה פעמים שיחכה רגע שיתן לי להבין מה קורה והוא כבר סגר טיסות ללכת לבדוק מה קורה שם ואיפה אפשר לגור. עדיין זרמתי איתו, למרות שזה לא היה בלב שלם. היום כשאנחנו כבר ממש צעד משם ויש כתובת לדירה שאלתי אותו איך אני אמורה להביא את הילד מהבית ספר כשגשום/קר כי הבית ספר יהיה במרחק של 10 דק הליכה אז הוא ענה לי בשיא האטימות- יש מטריה. כשאמרתי שזה לא נורמלי (אני אמורה לקחת איתי עוד 2 תינוקות וזה 2 עגלות) ושכולנו נירטב הוא המשיך ואמר לי: אז יש אוטובוס. איך אוטובוס? עם 2 תינוקות ? 2 עגלות? מה הוא חושב לעצמו????? התחלתי להתעצבן ממש קראתי לו מטומטם הוא קילל אותי בחזרה ואני כבר ממש מרגישה שלא בא לי לעבור. הוא חושב שאם הוא עובד ומרוויח כסף אז אני אמורה להתמודד עם כל השאר בדרכים לא דרכים וזה מרתיח אותי. אמרתי לו שאפשר למצוא מישהי שתהיה אחראית להחזיר את הילדה מבית הספר ברכב ונשלם לה כסף אז הוא אמר לי אם יהיה לזה כסף . ואם לא? אז מה? הוא זורק שטויות באויר ולא שומע אפילו כמה זה שטויות כל מה שהוא אומר. אני מגזימה? צודקת? אשמח לשמוע