היי בנות ממש מבואסת שבוע 37 בדיוק. הבוקר הייתי אצל הרופאה. אמרה לי שהתינוק במנח עכוז. אחרי שהיה לפני שבועיים במנח ראש. אומרת שזה נקרא מנח לא יציב. הציעה לעלות לביה"ח ביום ראשון ולעשות היפוך .. אם יילך מה טוב .. אם.לא, יתכן ויכניסו לניתוח קיסרי. יודעת שקיסרי זה לא סוף העולם והרבה נשים יולדות כך אבל ממש לא רוצה בכך. היה לי הריון מאוד קשה ומורכב והדבר האחרון שאני רוצה זה להיות אחרי ניתוח עם חודש נוסף של סבל וכאבים. מה עושים? יש סיכוי שעוד יתהפך חזרה? האם.לעשות היפוך? לא יודעת כיצד לנהוג..

אני 4 חודשים אחרי לידה. נשארתי עם 6 קילו עודף. אני הנקתי חודש הנקה מלאה ולאחר מיכן עוד חודשיים שמניקה פעמיים ביום ולרוב פעם אחת. לא קיבלתי מחזור עד עכשיו. אחרי חודשיים קיבלתי סטיק חיובי שהסתבר כשלילי. הרופא נשים אמר לי שלא בייצתי מהלידה. שלח אותי לבדיקת הריון ומסתבר שגם אסטרדיול ופרוגרסטרון לפני חודשיים! אסטרדיול יצא- 70> ופרוגרסטרון- <2 וכמובן שבדיקת בטא שלילית. אחרי חודשיים הפסקתי להניק לגמרי וכבר שבוע לא מניקה, קיימתי עם בעלי יחסים לא מוגנים והוא גמר בפנים. יש לי הפרשות צמיגיות ממש כמו פקק רירי, יש לי מין כיווץ בבטן התחתונה לפעמים מרגיש כמו כאב מחזור . מישהי שהייתה בסיטואציה שלי? לעולם לא הייה לי בעיה במחזור!! נכנסתי להריון על הפעם הראשונה שניסיתי. אפילו לא בדקתי ביוץ זה היה הריון ספונטני . אני ממש מפחדת שלא אוכל להיכנס להריון ומה עניין שלא בייצתי :(

שבוע 28- הגיוני שהתחילו שלשולים?

ילד בן שנה וחודש,בארוחות בוקר בגן אוכל ביצה אני יכולה גם להביא לו חביתה בערב וזה? יש הגבלה בביצים ביום ??

אני יודעת שלחלקכן יהיה קשה לקרוא את זה. אני גם יודעת שזה לא בסדר. אני אוהבת את הילד שלי אהבת נפשו והוא הילד הכי חמוד ומדהים בעולם, חייכן ומתוק אמיתי הוא בן 8 חודשים וכשהוא חולה או שהוא באיזשהו משבר אני מאבדת את זה. קשה לי ממש. הוא לא רוצה ידיים, לא מיטה, לא מוצץ, לא טיטול, לא חיבוק ואהבה.. רק צרחות ותסכול.. ואין לי עזרה. אני כל היום לבד איתו בבית והוא לא ישן היום מהבוקר עד הצהריים כי הוא פשוט לא מרגיש טוב והוא גמור מפהק ומשפשף עיניים וכולו מנוזל ובאיזשהו שלב פשוט איבדתי אתזה והכאבתי לו לא הייתי אלימה אבל פשוט שמתי אותו לא בעדינות במיטה והלכתי והוא צרח עוד יותר חזק. הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר. שאני חייבת לאכול, ללכת להתפנות, לצחצח שיניים, לדאוג לעצמי רגע כי כלום לא עוזר לו. ואני כועסת על עצמי שאיבדתי את זה והכאבתי לו. וזה קורה *רק* כשהוא במצב רוח כזה שלא רוצה כלום ומשגע אותי ואני לבד איתו עד הערב!! אני מתחננת שיבואו לעזור איתו אבל כל אחד בעיסוקיו. אני באמת לא בן אדם אלים ואני משתדלת להיות האמא הכי טובה בשביל הילד שלי ואני מאוכזבת מהתפקוד שלי במצבים האלה אני מרגישה שאם לא לוקחים אותו ממני ל5 דקות כדי שאתאוורר אני אשתגע. באמת שבכיתי ביחד איתו כבר. בבקשה בבקשה מכן אל תשפטו אותי. אני מבקשת את עצתכן ותגובות רעות ומגעילות אני לא מחפשת.. בבקשה מכן

האם יצא לכן שבשקיפות אמרו שכנראה זה בת וזה היה בן בסוף?