פוסט פריקה... כל ההריון התרגשתי שאני הולכת להניק, קניתי חזיות הנקה, השכרתי משאבת חלב מיד שרה, וברגע האמת, יום אחרי הלידה כשהתאוששתי נפשית הלכתי לנסות להניק וכאב לי בטירוף שישר צרחתי (הפטמות שלי שקועות והיא הרגע אותי כשנתפסה). ויועצת ההנקה בבית החולים נרתעה מהתגובה שלי ולא עזרה לי למצא פתרוןם אחר חוץ משאיבה, ורק אחרי שיצאתי מבית החולים ןפשוט המשכתי לשאוב כשבוע עד שנמאס לי ,לקחתי כדורים לייבוש חלב (היה לי מלא חלב מהרגע הראשון ולא התמודדתי עם הכמויות ומספר השאיבות שנאלצתי לעשות ביום ובלילה) לפני כמספר ימים הלכתי לקוסמטיקאית שלי וסיפרתי לה את הסיפור והיא שאלה אותי למה לא השתמשתי בפטמות סיליקון שמתחברות לחזה.... מה שקרה לי באותו רגע, הבנתי שנשברתי מהר מדי בלי לחפש פתרון נוסף, וכואב לי הלב כי ממש רציתי את החיבור הזה לתינוקת שלי. 🥺😔😢