כותבת משהו שיושב לי על הלב כבר תקופה: אני יודעת שאני לא האישה הכי טובה בעולם לא האמא המדהימה ובעיקר לא הבת והאחות שמישהוא ירצה לבקש. עשיתי המון טעויות כל כך הרבה דברים שאני מצטערת אליהם בעיקר על זה שאני הורסת לכם את החיים, לך מאמי שאני מבזבזת בלי הפסקה את הכספים ולא נותנת לך להתקדם ולצמוח לכם ילדים שלי אהובים שאני צועקת ולפעמיים שאין לי כוחות אליכם, לכם הורים יקרים על זה שהרסתי לכם את החיים בגלל האפילפסיה שלי וכל הבעיות התנהגות שהיו לי אם זה הדיכאון ואם זה פשוט שלא רציתי לראות אותכם ולך אחותי הקטנה על זה שהייתי אחות רעה ולא הייתי שם בשבילך כשהיית צריכה אותי. לכל אחד מגיע עוד הזדמנות בחיים ואני קיבלתי כל כך הרבה ושוב נפלתי ונכשלתי ושוב קמתי וככה כל פעם מחדש, אני באמת רוצה לבקש ממכם סליחה ומקווה שתתנו לי הזדמנות לנסות לתקן את המצב בינינו כי אתם יודעים שאני לא טובה במילים ולא בכתיבה ובאמת מנסה להיות הכי טובה בשבילכם.