לא מבינה גדולה בזה אבל לדעתי קשה לגמול בלי לדבר צריך תקשורת בשביל התהליך הזה. למה את רוצה לגמול אותו? זה לא מוקדם מדי?

תיקחי אותו לשירותים איתך. תסבירי לו בדרך שאת הולכת לעשות פיפי, קקי, ילדים לא מתביישים ולא יודעים שאנחנו מתביישים וכהורים שלהם צריכים להראות להם דברים כדוגמה אישית ולא תמיד בדיבורים. בנוסף מה שחשוב הוא שהוא מבין מה שאת מדברת איתו ופחות מה שהוא מדבר איתך.. זה גם כמובן חשוב ובגיל שנתיים יש עניין להגיד כמה מילים.. אבל בעיניינים קוגנטיבים, מילים פחות חשובות ויותר הפעוחות עצמן. תתפני בשירותים כשהוא איתך ותתארי לו מה את עושה גם כשאת מנגבת, ותתארי לו איזה כייף לבטן שלך שעכשיו היא פנויה ויש לה מקום לאוכל חדש.. ונעים לה, ועכשיו את יכולה לשחק בכייף והבטן רגועה גם פיפי הייתי מדברת בשם הבטן שלי שאיזה כייף לה עכשיו כשהיא לא מחזיקה בפנים ולא כבד לה (:

אחר כך מדברים בשם הטוסיק, איזה נעים לו שהוא נקי ולא מגרד.. ובשם השיניים, איזה כייף להם שמצחצחים אותן ועכשיו הן נקיות וחזקות... איזה כייף לרגל/ליד/לאצבע שהיא קיבלה מכה, עכשיו היא מכירה את הכאב וזה כבר לא מפחיד ליפול! ואיזה כייף שהיא קיבלה מכה ועכשיו היא יודעת שהמכה עוברת.. וכו וכו