פוסט שאולי לא יהיה פופלרי אבל לכל האימהות בהיריון ראשון הייתי חייבת אז כןלם תמיד אומרים שזה יגיע את תדעי שיגיע הצירים האמייתים את תדעי… ולא אני לא ידעתי התקשרתי לאחותי סתם ככה אחרי שלוש שעות כאלה וסיפרתי לה והיא עידכנה אותי שזה צירים שהתינוק הגיע את תדעי הכי טוב כי את אמא שלו אבל אני לא יודעת!! בחיים לא נגעתי בתינוק כזה קטן, בחיים לא החלפתי טיטול, מאיפה אני יודעת עכשיו למה הוא בוכה אני רגילה להחזיר תינוק בוכה לאמא שלו ולהמשיך בחיי ופתאום הוא שלי…. ומה עושים איתו? אז כל הזמן הסביבה אמרה לי את יודעת הכי טוב את אמא שלו וניסיתי לשחק אותה כי איזה מין אמא נוראית אני שלא מבינה עכשיו בדיוק למה הוא בוכה.. ואוי כמה טעויות ובכי מיותר רק כי אני צריכה לדעת יותר מכולם וברגע שנשברתי וביקשתי עזרה וגם קצת ניסוי וטעייה היום שהבן שלי בן שלושה חודשים אני יכולה להגיד באמת שאני יודעת מה הוא רוצה לא בכל רגע נתון אני עדיין לומדת אבל בהחלט בכיוון :) אז מטרת הפוסט היא שלא תיכנעו ללחץ של את צריכה לדעת בדיוק, וזה בסדר להקשיב לבעל ולחמה (למרות שבהרבה מקרים היא מעצבנת ורק מעירה) ולאמא ולאחות ולסתם חברה עם טיפ ועצה. מקווה שאולי זה יעזור למישהי :)