שאלה שמופנית לכול הבנות ובעיקר לדתיות אני בן אדם מאוד מאמין, לא דתיה אלא מסורתית כול החיים תחת משפט הכל מאת השם הכל לטובה ולהיות אופטימית אז איך זה שבישרו לי אתמול שיש לי מחלה כולשהי(לא אפרט) יכול להיות גם לטובה? מאיפה מוצאים את הכוחות להמשיך להיאחז באמונה אחרי תקופה כול כך קשה שעברה עלי שהתישה אותי לאט לאט ובייסורים ☹️

6 ימים אחרי לידה, התחלתי את ההריון 46 קילו, כל החיים הייתי רזה מאודד! עליתי בהריון 14 קילו והגעתי ללידה ב 60 קילו. היום נשקלתי 56.6, ונותרה לי ממש בטן! רק התינוק נולד 3200 אז מה ירדתי רק קילו חוץ מהתינוק? ממש מבואסת ומדוכאת, בעיקר על איך שאני נראית וגם על המשקל אבל בחיים לא מדדתי בגד והייתי נראית לא טוב ועכשיו אני מודדת בגדים לברית ונראית פשוט פרה

משהי יכולה להגיד לי בבקשההההה מה המצב כרגע באופקים אני רוצה לחזור לבית ואין לי מושג מה לעשות מה קורה שם.

שבוע 25+1 והייתי במקלחת ולפני שנכנסתי למקלחת הרגשתי שאני צריכה להפיליץ הפלצתי ואז הרגשתי ביחד עם זה כמו מים שיצאה לי מלמטה ואני בלחץ ממש 😭 ואין מוקד אחיות עכשיו ואני לא יודעת עם אני מדמיינת או שזה אולי שטן יש מישהיא שקרה לה משהו כזה???

למי יש רעיון חכם עבורי? אנחנו משפחה חילונית, המשפחה של בעלי דתית כך שהוא מכיר את חשיבות הארוחות המשפחתיות בערב שישי אבל לנו את זה. הילדים שלי קטנים אמנם מכדי לומר משהו (הגדול בן 8.5) אבל הייתי מצפה מבעלי שיעשה משהו בנידון וזה לא קורה. אנחנו אוכלים בצהריים , בסביבות 14:00 ואז אף אחד כבר לא רעב במיוחד וגם אם אשים אוכל על השולחן בערב בעלי יעקם פרצוף או שיעשה טובה שיבוא לשולחן או שלא יבוא בכלל. אני כמובן נפגעת ומתחילה מריבה. איך אני גורמת לכולם להתקבץ מול השולחן בשישי בערב לארוחה משפחתית? אגב , אגיד לפני ששיחות איתו לא עוזרות זה פשוט לא מעניין אותו...

אני לא באה חלילה להלחיץ אף אחת רק ראיתי פוסט שצריך להתערך על אוכל מים למקרה שתהיה מלחמה אמהות לתינוקות אתן לוקחות את זה ברצינות? אני לא מצויידת בכלל