אני לא שמחה א י בשבוע 8. ואני לא שמחה. טוב לי, אבל אני לא מאושרת נישאני בשידוך, וכל תהליך הוורט אירוסין ההכנות עבר בחטף הרגשתי שאני נאלצת, חברות ומשפחה עזרו לי לקדם כל מיני דברים לחתונה ולבית מה שצריך, אבל משהו לא היה שם. בעלי באמת מקסים, יש לו מידות טובות, הוא לא מעיר לי אם אני לא מכינה משהו לאכול, או שהבית לא מסודר, או שאני קצת מבולגנת, (בעלי היה עושה את כל זה בכיף אבל זה לא ממש הצד שלו) עבר חצי שנה מהחתונה, ודווקא בשבוע ש"העזתי"להגיד חו שאולי נחכה עם להביא ילדים, כי הרגשתי שאני לא במצב טוב, דווקא בשבוע הזה גיליתי שאני בהריון. לא רציתי חהיות בהריון ככה. שאני עצובה. שאני בדיכאון. דיכאון לפנ לידה, מה יהיה אחכ? בנוסף לא הלכתי לעבודה מאז החתונה, אני מרגישה בחרדות תמידיות, ורוב הזמן נמצאת בבית. אני לא רוצה לצאת כי אני פוחדת שמישהו מהעבודה יראה אןתי. אני יוצאת רק כי ממש היה חייב, לסופר או משהו..וגם אז סופרת את הדקות עד שאחזור הביתה. למשפחה שלו לא יודעת כלום, אני עושה כאילו הכל בסדר.. אני מודה על זה שהוא לא אמר כלום למשפחה שלו, וזה ממש מקל עלי. מצד שני הוא מסכן כי אין לו עם מי לדבר על זה או להתייעץ.. אני לא יודעת מה לעשות הלכתי כי הכריחו אותי ליועץ והוא המליץ לי על פריזמה פורטה, ולא לקחתי את זה. אחרי כחודש בערך גילתי שאני בהריון. אז בכלל לא אוכל לקחת, הוא אמר שאפשר כדור לוסטרל, אבל נראה באינטרנט שזה גם לא מומלץ אני לא יודעת מה לעשות יותר. בא לי פשןט להתנדף, להיעלם, כל בוקר שמתחיל אני מתבאסת שהוא התחיל. קמה באכזבה שהתעוררתי בכלל. יכול להיות שחסרים פרטים חשובים פה בשביל להבין את הסיפור שלי, ואולי אני סתם כותבת פה בשביל לפרוק ולא באמת מנסה לפתור ולהתייעץ לגבי הכדור. לא יודעת.