סיפור הלידה שלי שבוע 39 פלוס 6 יומיים של צירים בבית סדירים ולא סדירים.חחזקים וחלשים.. מתחילה להרגיש שהעסק נהיה צפוף מתארגנת ליציאה לבית החולים.. רוצה מאוד ללדת ללא אפידורל כי בפעם קודמת עשו לי פאדיחה עם האפידורל...לכוון הראש..וסבלתי מכאבי ראש מטורפים...מגיע למיון יולדות קיבלה אותי משהי קצת לחוצה ועמוסה...קדימה מוניטור ובדיקת פתיחה...איזה יופי 3 וחצי ו70 אחוז שמה אותי במוניטור חצי שעה רואה שהצירים סדירים...שואלת נו מתי נכנסים לחדר לידה...אמרה חכי שתיהי פעילה אני מכניסה אותך🤗לבינתיים אני על הכדור נשימות וכו...אמא שלי שתהיה בריאה הגיע ...וילא נו.. בדקו אותך? קדימה. מתחילה קצת להזיז את הצוות הסכימו לבדוק שוב בשעה 8 וחצי בערב יופי את ב5 נכנסים לחדר לידה בשעה טובה...החלטתי אני לא עולה למיטה עד שעושה מקלחת עם מים חמים להתקדם ולהעביר את הצירים שהולכים ומתחזקים...מקלחת בערך 20 דקות ואמא שלי מתחילה להלחיץ תעלי כבר למיטה נו.. עליתי קוראת למילדת ילא בודקים פתיחה 6 וחצי... שאלה מה לגבי מרדים אפידורל רוצה??? אמרתי אם בבדיקה הבאה לא התקדמתי יכול להיות שאשבר...חחח אבל אבל תודה לבורא עולם התקדמתי ל7 השעה כבר רבע ל11 ...הצירים התגברו המיילדת הציעה לי להיות בכריעה ולא בתנוחה המסורתית ...זרמתי לבינתיים ביקשתי גז צחוק😄אמא שלי ובעלי נהנו מהופעה בחינם אמרו שצחקתי ובכיתי ואמרתי משפטים מוזרים... זוכרת שהייתי בעולם אחר ולבינתיים התקדמתי ל8 ...מפה לשם נהיה לי בחילות מהגז צחוק הקאתי. ..ביקשתי אוויר...ושישפכו עלי מים...לא נושמתתת מסתבר שברגעים אלה הראש כבר ממש היה למטה הגעתי ל9 שואלתת מה לעשות?? נו תגידי ללחוץ? לנשום? להרפות??? לא רוצה לעשות נזק...המילדת הייתה סבלנית רגועה ומרגיע אמרה לי ילא אםאת מרגישה צורך ללחוץ צאי לדרך ...ביקשתי מה' כוחות כי כבר התעייפתי...ללחיצות האחרונות ...כמה לחיצות של החיים...והאוצר היה בחוץ ..3.920 של אושר ...ואזזזזז ביקשה שאלחץ שוב כדי שהשיליה תצא...והיא לא יצאה🤧קראה לרופא ניסה גם לא הצליח...אמר נדבקה...דחוףףף לחדר ניתוח מהר הורידו לי תכשיטים...והגיע האפידורלל שככ לא רציתי...גרידה...ולהתאוששות...תודה לה' על כל החסדים והניסים בהריון מהסרטים..שזה סיפור בפני עצמו...הודו לה ' כי טוב