אני תמיד שומעת מאמהות ורואה בפוסטים כמה הן מתגעגעות לחיים לפני הילדים ולחיי הרווקות והיציאות והאלכוהול והספונטניות והכיף ילדתי לפני שנה וחצי ואני מרגישה את ההפך המוחלט, מרגישה שהפכתי שלמה, מרגישה שהחיים שלי הפכו מאושרים, שאני מעדיפה את הג'ימבורי של שבת בבוקר על פני יציאה לבר בשישי, שאני נהנת עם הבן שלי יותר מאשר עם כל אדם אחר בעולם זה גורם לי לתהות האם החיים שלי לפני הילד היו באמת משעממים וחסרי משמעות או שהוא באמת הרבה יותר טוב מכל דבר אחר בעולם הזה אני נהנת להיות אמא אני נהנת בטירוף ועושה כי כיף לי ולא כי צריך הולכים יחד לחוגים ולגינה ולקניון ולג'ימבורי ואין יותר כיף מקניות בסופר כשהוא בעגלה משחק עם המוצרים או ללכת למכולת לקנות חלב והוא בוחר לו חטיף קטן לעשות כביסה ושהוא מביא לי את הבגדים אחד אחד למכונה פתאום כל פעולה קטנה של יום יום נהיית משחק וכיף כמה כיף ואושר ילדים מביאים לתוך החיים שלנו הפוסט הזה חלילה לא ביקורת למי שמתגעגעת לימי הרווקות, זה די מובן זו תקופה ספונטנית חסרת דאגות וכייפית אני בעצמי מתגעגעת לגוף של לפני 😅 סתם רציתי לשתף נקודת מבט קצת אחרת תודה אלוהים על הילד המדהים שנתת לי מתפללת שתתן לי עוד מדהימים כמוהו אם אפשר עוד בן ו2 בנות שיהיה לי 2 מכל מין ❤️🙏🏻 (ושבעלי יסכים לכל כך הרבה ילדים)