יש לי בת חודש ובת שנתיים ואני לא יכולה לתקשר איתם רגשית בשבועיים האחרונים אחרי שילדתי כן הייתי מאוד מרגישה אהבה וגם הגדולה מאז שנולדה מאוד הייתי קרובה אליה אבל עכשיו אפילו בזמן שאני מניקה אני בטלפון ולא מסתכלת אליה כשאני מחליפה לה תיתול או בגדים אני מסתכלת על הבגדים לא אליה כשהיא בוכה אני דוחפת לה את המוצץ לפה.. ולגדולה אני מחבקת בלילה או כשאני מרדימה רק כדי להרגיע אותה אבל בתוכי בא לי להיות לבד ולישון ולא לעשות כלום בא לי להיות לבד עד שאני נרגעת מאז שאני מתעוררת בבוקר אני עצבנית ומחייכת לכולם רק כדי להראות להם שאני אמא רגועה ונחמדה אבל מבפנים לא בא לי לעשות כלום ורוצה להיות לבד לידון לקחת הפסקה ארווווווווכה ואז לחזור להיות אישה לבעל ואמא לשני ילדים ** המשפחה שלי ושל בעלי כולל בעלי כולם מאוווןד תומכים, הקשר עם בעלי טוב, וממש הכל הולך טוב ברוך השם... לכן אני עוד יותר מרגישה אשמה למה אני לא מרגישה את האושר הזה ולא נהנית בזמן הזה לפני שהילדים גודלים