לפרוק ואולי להתייעץ .. אני בת 22 בעלי בן 35 . אני עושה תואר כבר 3 שנים הילדה שלנו בת שנתיים ואנחנו נשואים שלוש וחצי שנים. ואני מרגישה פשוט לבד! אף אחד במשפחה שלי לא באמת מתעניין בי או מתקשר איתי אין לי חברות כי אני היחידה שנשואה. אני בהריון שני בחודש 7. לא עובדת אבל כל היום בין הבית בישולים ניקיונות כביסות ,לילדה ,לתואר האינטנסיבי ,למלגות התנדבות שאני עושה. אני מרגישה שאני פשוט לבד אין לי עם מי לדבר לחוות לשתף.. בעלי בתפקיד מאוד בכיר בעבודה והוא כל הזמן עסוק ועייף וטרוד ועמוס.. הוא לא יוזם זמן זוגי וגם לא יחסי מין. הוא חילוני ואני דתייה אבל אנחנו שומרים נידה אז גם שהייתי חוזרת מהמקווה היו המון פעמים שהייתי חוזרת ולא היה כלום.. אנחנו מקיימים יחסים פעם בחודש במקרה הטוב מאוד במקרה הפחות טוב גם 4/5 חודשים קרה שלא היה כלום.. גם בלי הריון התדירות לא הייתה גבוה. אבל בהריון בכלל.. מחודש ינואר שהקלטתי עד עכשיו קיימנו יחסים אולי 3 פעמים.. במשך השבעה חודשים האלו. יש לו קושי עם מגע (משהו עמוק מהילדות).. הוא לא בוגד ולא הומו בוודאות! אולי קצת פחות מיני אבל לאחרונה ממש ממש פחות!!!!! התחלתי לספק את עצמי עם ויברטור, בחודשיים האחרונים התחלתי גם סרטי פורנו. זה לפחות משחרר אצלי הנאה וסיפוק מיני קצר ,עצוב לי שאני עושה את זה לא מתוך מקום שזה עינוג עצמי במסגרת התנהלות תקינה ביחסים אלא שזה קורה מתוך חסך עצום! גם שאנחנו שוכבים אף פעם לא מענג אותי או דואג שאני יגמור .. הוא עם ניסיון לפני,אני לא התחתנו והייתי בתולה. הוא אוהב אותי ומכבד אותי מאוד אבל הוא לא רואה אותי ואת הצרכים שלי כאישה כבן אדם.. אני מרגישה לא מושכת ולא מעניינת (ואני נראת טוב והגוף שלי יפה ומעוצב בלי ההריון..) ואני מרגישה כבר מתוסכלת מלרדוף אחריו,הפסקתי לרדוף אחריו אבל זה לא שינה כלום חוץ מלגרום לנו להיות פחות ופחות זוג נורמלי אלא יותר שותפים לבית.. אני כבר לא יודעת מה לעשות לא משנה כמה אני מדברת כלום לא עוזר או משתנה!