אני בול כמוך.. בשבת נכנסת לשבוע 10 והשקיפות רק עוד שבועיים וחצי. מאמינים שהעובר מתפתח תקין והכל טוב. לחיות בחרדה, לא יתרום לנו..

זה פשוט לא הגיוני אני מתגעגעת לראות אותווו מה יהיה בהמשך 😅😅🥹

בהיריון הקודם שלי ביקשתי מההרופאת נשים לעשות אולטרסאונד, סתם.. בטענה שפתאום לא היו לי בחילות ושום תסמינים ורציתי לראות שעדיין יש משהו.. היא אמרה לי חצי בצחוק חצי ברצינות. "אני אפנה אותך עכשיו.. אבל לא להתמכר. " וכשסיפרתי לחברה שלי שהייתה בזמנו בתחילת התמחות בנשים היא צחקה עליי ואמרה לי שרק פה בישראל עושים כל כך הרבה בדיקות. יש מדינות (מאוד מתקדמות) בחו"ל שעושים us פעם בשליש בערך.. אז אני אומרת לא הגיוני להתנתק לגמרי ומצד שני גם האובססיה והחרדה הן לא תקינות. צריך למצוא איזון..

בדיוק הלחץ הזה פשוט משבית הלוואי ונמצא את האיזון צריך לנסות להעסיק את עצמנו כדי שלא נכנס למחשבות כל היום