בן שנתיים ו10.. אני מרגישה שאני עושה לו עוווול בכל הקשור לשינה.. אבהיר כמה נקודות- 1. אם ישן צהריים בגן הוא לא ישן לפני 10-11 בלילה ועצוב לי שעולה למיטה לא עייף.. 2. מרדימים אותם כמעט מ12 ונשבר לי הלב ראיתי אוות כמה פעמים פשוט שוכב עם פרצוף ״נעול״ כזה ואמרן לי שלוקח לו כמעט 50 דק להרדם, עד 13:00 וקם ב14:00/14:30... אז החלטתי שאני לוקחת אותו כל יום הביתה ב12 כדי שלא ישן... גם הכנה לקראת גם עירייה בעוד כחןדש וקצת וגם זמן איכות איתי לבג שאנחנן נהנים ממנן (יש לו אח קטם ואני לקראת לידה, אז מרגישה שזה טןב בשבילו) אבל אני כל כל פוחדת שאני לוקחת לו שינה שהיא חיונית למוח ולהתפתחות ולגוף שלו.. לקראת 5 בערב הוא נהיה עצבני ועם משבר על כללללל דבר..מה שלא היה לפני בעלי אמר שיקח זמן שיתרגל והעצבים יחלפוו .. ןבאמת ב19:00 הילד מבקש ללכת למיטה ונרדם יחסית מהר(הרדמות לפני לקחו שעה +) זה לא כדי להקל עלינו, קודם כל הילדים שלי והתחושה לשים ילד במיטה לא עייף כואבת לי יותר, שב21:00 בלילה מרגישה שנרדם בכח... אנחנו ככה כבר 4-5 ימים.. ואתמול היה משבר נוראי כל דבר הרגיז אותו גם אם נשמתי.. כבר לא יודעת למה לשייך את זה אנחנו עןברים דירה והבית בקרטונים אבל אני מתווכת לו כמה שאני יכןלה והןא עוזר ועוברים ליד סבא וסבתא שזה בכלל אושר בשבילו.. ולקראת הלידה משתפת אותו בכל הקשור והןא בא איתי לקנות דברים, ואנחנן אןכלים ביחד ןלבד בלי האח הקטן ובאמת מביא לווו המוןןןן יחס .. יכןל להיות שהוא עדיין צריך את השנ״צ? פוחדת להזיק לו:/