עשו לי אתמול בשעה 14:00 סטריפינג ועכשיו התחילו ממש דימומים ככה זה אמור להיות?

רוצה לפרסם את הנס שלי, לפני ארבע שנים נולד לי הילד הבכור. לאחר מכן ידעתי שאני צריכה מנוחה ואחרי שנתיים וחצי התחלנו לנסות להביא לו אח/ות. התחלנו לנסות ולא הצלחנו, ככה שנה אני מנסה, תוך כדי אותה שנה התחלתי לעשות דיקור סיני כמוצא אחרון לפני טיפולי פוריות. הדיקור לא גרם לי להכנס להריון, המשכתי אחרי שנה להזרעות. עשיתי שלושה הזרעות שאף אחת מהן לא הצליחה. בזמן הזה כל כך כעסתי על עצמי שחיכיתי שנתיים וחצי, ולמה לא ניסיתי לפני כולן פתאום בהריון.. נשים שהתחתנו שנים אחרי עם שתי ילדים ואני לא מצליחה.. כמובן שלא שאלות ותהיות של הסביבה שלא מתביישת להציק בכל הזדמנות. כולי שבורה ומפורקת בלי שום תקווה, מתחילה טיפולי ivf בפחד ובושה גדולה. לקחתי מלא זריקות, שאבו לי ביציות ובהחזרה הראשונה הצליח. הייתי בהלם, לא חשבתי שעוד אהיה בהריון.. כל שנה במשך השנתיים האחרונות שמתי בלנוכיה פתק להריון, וברוך ה' השנה זה התגשם, בדיוק בחנוכה הזה שמענו דופק. הכי מרגש שיש, מאחלת לכל המצפות הצלחה כוחות נפש כי זה הדבר הכי מורכב שיש.

אחותי חלמה שאני מכניסה את הילד שלי לתוך תנור . תינוק בן חצי שנה . אני מחפשת פירוש חלומות ולא מוצאת.. נראלי אחותי פשוט בטראומה מהסיפור שהיה ב7.10 ששרפו תינוק בתנור .. לא יודעת עדיין החלום מפחיד אותי..

בנות, אם אני מטופלת אצל רופא בהריון בסיכון בדל הסכרת, האם אני חייבת גם מכון סכרת? או שזה על אותה משבצת? אני עם סכרת לפני הריון והרופאה נתנה לי טיפול בכניסה להריון.

רק רוצה לפרוק ולהגיד שוואלה להיות אמא לניובורן זאת חוויה כלכך מטלטלת,מלאה בכלכך הרבה רגשות מעורבבים ואני בטוחה שעם הזמן זה רק מתגבר ומתגבר,אני אמא רק שמונה ימים,שמונה ימים עם הקטנטנה,מתוכם רק שלושה ימים בערך שאני איתה בבית לבד ורק היום הבנתי כמה שכל אמא באמת צריכה לקבל מדלייה על גידול ילדים זאת משימה כזאת קשה אלוהים.היא רק בת שמונה ימים זה כלום ושום דבר גם ברוך השם חמסה עליה היא קיבלה את האופי שלי וישנה בכל סיטואציה אפשרית גם אם היא נבהלת מאיזשהו רעש אחרי שנייה חוזרת לישון,אוכלת וישנה,כשבוכה הבכי שלה דיי שקט,חלום של כל אמא נראלי,אבל היום הכל השתנה היום היא הייתה קצת יותר בוכה ויותר קשה ממצב שהיא ישנה בשקט קמה לאכול וחוזרת לישון הגעתי למצב שאני על שעתיים שעות שינה מחזיקה אותה ארבע שעות על הידיים כי כל פעם הפריע לה משהו חדש והיא לא נרגעה לרגע,לא אשקר הרגשתי שאני מאבדת את זה לגמרי,לא רק עם כל העניין של הטיפת חלב רופאים ומה לא,גם איתה,הרגשתי כלכך עייפה וחסרת אונים לא ידעתי מה לעשות עם עצמי הייתה תחושה שבא לי חדםוק את הראש בקיר מרוב ייאוש ששום דבר לא עוזר כי היא גם גיהקה לי איזה שעה ואיזה תנוחות,עיסויים ומה לא עשיתי כדי לעזור לה.בסוף אחרי שנגמר והיא נרגעה הספקתי אפילו לישון קצת התעוררתי היה לי טיפה זמן ואז היא התעוררה רעבה ונכנסנו עוד פעם ללופ של האכלות והכל אבל מה?הפעם לא יכולתי לשחרר אותה לשנייה היא נרדמה לי על הידיים ואני פשוט הסתכלתי על האוצר הקטן שלי ולא רציתי להוריד אותה מהידיים שלי אפילו לא לשנייה החזקתי אותה על הידיים עוד איזה שעה וחצי סתם כי רציתי,אני כבר חצי יום איתה שוכבת במיטה,מחזיקה אותה על הידיים,מלטפת אותה מנסה לשחק איתה כי היא רגישה לדגדוגים ומה לא עושה רק כדי שתישאר איתי.זה כלכך קשה לעקוב אחרי כל העניין של הרופאים והכל ולדאוג לה כשאת בעצמך חווה עליות ומורדות 20 אלף פעם ברגע. וזהו פרקתי סליחה על החפירה ושאפו למי שקראה את כל זה😂.

מחר מתחילה שבוע 10, אני עם עצירות קשה כלום לא עזר גם כשניסיתי בדרכים טבעיות , הרופא נתן לי נורמלקס גם לא עזר מישהי עשתה חוקן בשבוע כזה?