פוסט פריקה. כמה שאני אוהבת את הבת שלי, ככה לפעמים אני מרגישה שזה גדול אלי ובה לי להתפטר מהתפקיד של אמא. בת 5 חודשים, כבר כמה ימים שלא ישנה טוב לא ביום ולא בלילה. ההרדמות לוקחות שעות, כולי כבר דלקות בידיים, כאבי גב ורגליים, קיצא כל הגוף שלי כאוב. שלא נדבר על תסכול וחוסר שינה. הנה גם היום במקום שתתעורר ב2-3 לאוכל ותחזור לישון, התעוררה כבר ב 23 ורק ב1 נרדמה לי. גם לאכיל טותה נהיה סיוט. שניה היא רוצה לאכול ,שני אחרי זה יורקת בקבוק, עוד כמה שניות טחרי זה מורעבת ומתנפלת על אוכל כאילו שלא ניסו לאכיל אותה שניה לפני... אני באמת כבר מוטשת ולא יודעת מה אני עושה לא נכון. הילדה מרגישה טוב, אין לה שום דבר רפואי, הבקבוק והפתמה בסדר, יש לה הרבה משחקים ופעילויות במהלך היום, כך שהיא מוציאה את האנרגיות, יש לה את הסדר יום שאנחנו שומרות אליו (חוץ מהימים האחרונים שהיא לא מצליחה לישון). אולי אמץני באמת לא מתמודדת אם התפקיד ועושה רק רע לילדה, זה פשוט לא הגיוני מה שקורה לה