חייבת לשתף אני פשוט מרגישה כבר מחנק בגרון לא יודעת מה לעשות עם התחושה הזאת שלא מבינים אותי ילדתי לפני שנה ילדה מהממת שאני מכורה אליה קשות! השנה הזאת הייתה סופר מאתגרת בשבילי אני סטודנטית והילדה איתי בבית. שבוע אחרי שהיא נולדה ניגשתי לתקופת מבחנים ואפשר להבין לבד כמה זה קשוח עם הנקה סביב השעון בכלל להתייצב למבחן. אבל בכל זאת עשיתי את זה והיה לי מאוד קשה אבל עשיתי את זה בשבילה שאהיה עסוקה רק בה ורציתי לסיים. גם אחכ במהלך הסמסטרים בשביל ללמוד הייתי קמה בלילות לומדת בכל רגע שהיא ישנה.. וכאמא את חייבת את השנצ של הילדה בשביל לאכול, להתקלח, להרגע קצת אפילו סתם להרהר עם עצמך כמו בנאדם נורמלי. אבל כשאת לומדת כל שנצ שלה חייב להיות מנוצל ללמידה כי אין אפשרות אחרת. ובנוסף גם השנת שלה היה מנוצל לארגן את הבית אז בכלל הייתי בעומס תמידי! כל הדבר הזה גרם לי להיות במסלול שאין אפילו אוויר לנשום וזה נורא.. חיכיתי לרגע לסיים ברמות מטורפןת. אציין שגם בקושי אכלתי בתקופה האחרונה וירדתי במשקל מרוב העומס ככה שרק מטומטם לא יבין מה אני עוברת בכלל. עכשיו ברוך השם סיימתי את הלימודים לפני איזה שבוע וכל הסביבה לוחצת עליי כולל בעלי!! תגידו זה אמיתי???? בעלי מזרז אותי לעשות דברים כאילו מה זה צריך להיות?? כמו לארגן דברים כמו לחפש עבודה מה זה כל כך לא ברור שאני צריכה רגע לנשום?? אחכ מתפלאים למה נשים חוות דיכאון אחרי לידה כי פשוט אף אחד לא מנסה להבין בכלל מה אנחנו עוברות!!! בעלי מאכזב אותי פעם אחר פעם הבעל המושלם שלי הפך להיות לא מחובר לסיטואציות, לא רגיש אליי לא מתעניין בי לא מבין אותי מספיק וזה מייאש