הבן הראשון שלי היה עד גיל שנה וחודש בבית והלך למסגרת כי לא הייתה לי ברירה אמא שלי חלתה, השני שלי בן שנה ו9 עדיין איתי בבית ותשמעי שזה טעות! מגיל שנה ילד צריך ללמוד עצמאות, חברה ומשחקים ודברים שבבית הוא לא יכול לקבל. ההתפחות שלהם שונה שנות אור אחד מהשני ונכון שכל ילד שונה אבל זה הרבה בגלל שהוא איתי בבית.. לדעתי שלחי לגן אולי תחכי חודשיים לגיל שנה ( גם ככה מלא חגים בהתחלה) ותכניסי לגן.

אין לדעתי תשובה נכונה- יש יתרונות בלהישאר בבית עם הילד ויש יתרונות בגן. אני אישית בחרתי להישאר עם הילד שלי בבית ואני מאוד מרוצה, הולכת איתו לפעילויות ולגן עם אמא ולפי ההתפתחות שלו אני לא רואה שחסר לו משהו. אבל כל מקרה לגופו, כל ילד הוא שונה..תקשיבי ללב שלך. אם את חוששת שזה לא יעשה לך טוב, אפשר אולי למצוא גן שהוא רק שלושה ימים בשבוע ובשאר הזמן תהיי איתה, אפשר למצוא גן עד 13:00-14:00 ואז לקחת אותה הביתה, אפשר להישאר בספטמבר בבית ואם לא תסתדרי לרשום אותה לגן/למצוא מטפלת בהמשך השנה, אפשר לרשום אותה לגן בספטמבר ואם תתחרטי תישארי איתה בבית. בסופו של דבר הבריאות הנפשית שלך חשובה לא פחות וחשוב שתבחני את כל האפשרויות ותקבלי החלטה שתעשה לשתיכן טוב🙏

הבן שלי בן שנתיים ואיתי בבית עד גיל 3 אין כמו להיות עם אמא לא משנה מה יגידו שגן זה מאסט. אמא היא המטפלת הכי טובה לילד שלה הוא זקוק לה. מבחינת להשתגע אין לך מה את צריכה להכין את עצמך לתעסוקות איתה גינה, מפגשים עם ילדים כמו גימבורי בבית לעשות איתה ציורים משחקים לשבת איתה וכו...

לא משנה איזה גן תכניסי ושיהיה הכי טוב שבעולם היא לא תקבל שם טיפול טוב ובזמן בגלל שהצוות לא מספיק הן מעט על הרבה ילדים, לכן אני ממליצה להכניס לגן מתי שהולך יציב לפחות יש לו עצמאות קצת יכולה ללכת ולבקש להצביע, עד אז אפשר לפתח אותה בבית עם משחקים נכונים ללכת לגן עם אמא וכו׳