ברור שכן.. כולן. ואת אמא הכי טובה. זה פשוט הדבר הכי קשה בעולם פיזית נפשית הכל

יש מצבים שהיא לא מפסיקה לבכות ואני אובדת עצות קרה פעמיים שאמרתי לה "דייי מה את רוצה" והרגשתי כ"כ רע עם עצמי אחכ אני באמת מנסה להיות אליה הכי טובה שיש וברגעים שקשה לי ואני מאבדת את זה עם עצמי אני מרגישה כ"כ רע

ברור נראה לי כל אמא בעולם לא משנה כמות הילדים.. מהרגע שהופכים לאמהות שוכחים לטפח את האישיות שהייתה שם כל החיים לפניי התינוק וזה גורם לפעמים לתחושה שתיארת של התשה וריקנות ואפילו תסכול.. ואז אין לנו כוח לעשות את הדברים או שעושות את הדברים מחוסר חשק ולא עם כל האהבה שאנחנו מרגישות שמגיע לקטנטנים וזה גורם רגשות אשמה שמובילות בעצמם לתסכול וזה מין לופ כזה מעפן…. לכן אמהות גאוניות המציאו לנו את המשפט ״אמא טובה היא אמא שטוב לה״ וצריך ללכת לפיו.💪🏻 למצוא את הזמנים שהם רק שלך לטעינה! אם זה לשים מישו עם הילד/ים ולעשות אמבטיה ארוכה ומפנקת, אם זה לצאת לקפה/סרט עם אחות/חברה אפילו עם עצמך לאיזה שופינג לפנק את עצמך במשהו שאת אוהבת… אם זה אחת לכמה זמן לעשות יום פינוק /ספא אומשהו רק עם חברות/אמא/אחות וואט אבר … ובכלליות כל מה שהוא שלך בלבד ועושה לך טוב…

בילד הראשון שלי עוד לא הייתי ״מווסתת״ את כל הרגשות האלה והוא היה תינוק מאוד מאתגר בלשון המעטה ואמרתי לו פעם ״יאללה כלום לא טוב לך אתה עליי אתה בוכה אתה במיטה אתה בוכה את. בעגלה אתה בוכה אז תבכה עד מחרתיים כבר לא אכפת לי !״ ושמתי אותו במיטה שלו מעצבים והתחלתי לבכות את נשמתי חחחחחחחחחח זה היה בתקופה שהוא לא ישן כמעט כל לילה והיום זה מרגיש כמו זכרון רחוק עם הבנה שההההההכל עובר 😂 אז עם כמה שהרגשתי חרא באותו רגע היום אני אפילו צוחקת על זה