היי בנןת אשמח קצת לעידוד.בת שנתיים ו4 עושה לנו ממש קושי במהלך היום בהתנהלות איתה כמעט על כל דבק מתעורר קוושי בכי קיטור עצבים חוסר רצון לשיתוף פעולה גם בגן לאחרונה עם התנהגות תוקפנית,רגזנית יכולה להרביץ לצעוק סתם פתאום שיעזבו אותה אם לא נראה לה משהו כאילו אנטי על כל העולם וצריך ללכת ממש על ביצים לידה..בזמן שהיא לא כזאת היא ממש חמדה שמחה ומצחיקה וחכמה מדברת ממש יפה ומתוקה!אבל לפעמים הזמן שהיא במצב רוח רגזן מתגבר על הזמן הטוב וזה משפיע על כל הבקרים פתאום קמה מבקשת משהו שאני בכלל עוד לא הבנתי מה רצתה ישר ניסתה לתת לי כמו סטירה חפנים כאילו באה לתת ונתנה כזה בפחד אבל נתנה לי לכיוון הפה מכה בלי שעוד שאלתי ךמה היא מתכוונת מה רוצה..שלא נדבר על פרידות בגן..כל הדרך לגן כניסה לגן הכל חלק איך שבאים ללכת מתחילה לצרוח ליפול על הדשא לבכות יכולה להיות ככה גם 15 דקןת עד שנרגעת..כל פעם המטפלת מנסנ לגשת אליה לבדוק אם נרגעה אבל היא מעיפה את כולם ולא קוצה קאף אחת תתקרב אליה רק שהיא מחליטה..וזה יוצר בסוף ריחוק ממטפלות ככה בעיניי בכל אופן כי שילד אנטי רוב הזמן אז פחות רואים אותו באור חיובי...😥
קניותקניות
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2023 בשעה 20:46
מאמוש זה גיל כזה, שנתיים- שלוש הם נהיים מאוד דעתניים ובודקים גבולות. מן הסתם לא לעודד את ההתנהגות (מה הכוונה? לא לתת לה דברים שהיא רוצה רק כדי שתפסיק כי זה מלמד אותה שההתנהגות הזו מתוגמלת בסוף). לנסות ברוגע ובלי צעקות להעמיד במקום ולא לתת יד ומקום להתנהגות לא ראויה, אם צריך אז כן גם לשים בפסק זמן. ובעיני גם להסביר לה משמעות של דברים כי ילדים מבינים יותר ממה שאנחנו נותנים להם קרדיט. בדרך כלל הם יבינו רק לאותו הרגע וכל פעם מחדש תצטרכי להסביר אבל בטווח הארוך זה אפקטיבי. בכל מקרה לנשום עמוק, זה תקופה וזה חולף