קצת פגועה.. אני אמא ל 2 מתוקים בן שנתיים ובת חודש לא צריכה להסביר בכלל כמה זה קשוח ומאתגר😅 עייפה תשושה ובלי הרבה מצב רוח. בעלי הציע שנעשה קצת משהוא נחמד וניצא לחופשה אמרתי שאין סיכוי עם הילדים, זה לא תהיה חופשה זה ממש לשלם כסף ולהמשיך את שגרת הבית (לקום בלילה וכו...) וחבל על הכסף שנשלם זה לא חופשה זוגית. הציע שנלך לחופשה זוגית אם ההורים שלי יסכימו לשמור. ואני זרקתי כזה "ברור שאמא שלי תסכים כדי שאני יהנה...מה השאלה בכלל" ועכשיו בעלי זרק לי ככה בין השורות שהוא רצה להפתיע אותי ושאל את אבא שלי אם יכולים לשמור והוא אמר שיבדוק עם אמא שלי והוא בדק והיא אמרה שקשה לה עם הלקום בלילה וכו... עכשיו אני מבינה אותה זה לא פשוט (לא שהיא מבוגרת או משו...) אבל עדיין...לא חייבת לי כלום וזה באמת קשוח. אבל בתוך תוכי התבאסתי קצת...כל כך הייתי בטוחה מול בעלי שאין סיכוי שתתנגד ופתאום חטפתי בומבה לפרצוף. הייתי ממש זקוקה לזה בלשון המעטה🥵 זהוא פרקתי...