רוצה לחלוק חוויה שהכניסה אותי ללופ של מחשבות לא טובות והורידה לי את כל הביטחון שבניתי לקראת הלידה…אולי מישהי הייתה בסיטואציה הזו ותוכל לעזור. היום נכנסתי לשבוע 40, הגעתי לביקורת במיון יולדות כחלק ממעקב של הריון עודף (אין שום סימני לידה) ולראשונה עשו לי בדיקת פתיחה. אציין שאני עם פוסט טראומה עקב פגיעה מינית. לקראת הלידה די ניסתי להכין את עצמי ואפילו נפגשתי עם מיילת ופסיכיאטרית כדי להבין יותר טוב איך עלי לנהוג בחדר לידה/מה לבקש מהצוות/ לאיזה בדיקות אני לא חייבת להסכים בכל תנאי וכו׳. אבל לבדיקה הפשוטה הזאת,בשלב כזה מאוחר של ההריון,כשאני מלאה בבצקות גם באיבר המין והכל רגיש בטירוף-פשוט לא הייתי מוכנה. ברגע שהרופאה דחפה את האצבעות הרגשתי כאילו אונסים אותי שוב. זה היה טריגר מטורף וחטפתי התקף קשה ביותר שנמשך כמה שעות לאחר מכן (הקאתי, בכיתי בטירוף ובסוף גם איבדתי את ההכרה לכמה דקות). בגלל ההריון כמובן שגם הפסקתי עם כל הכדורים וקנאביס אבל באמת שלכל אורכו לא הייתי בשום סיטואציה כזאת וגם כשעברתי אולטרסאונד וגינלי או כל בדיקה וגינלית אחרת,זה היה בשלב מוקדם יותר דל ההריון ולא היו לי עדיין בצקות שם ברמה כזאת חריגה לכן זה לא עורר שום דבר חריג. אחרי מה שהיה היום, כל כך נבהלתי שאני חושבת על לעבור קיסרי רק מהפחד שיצטרכו לדחוף לי אצבעות לשם שוב. מפחדת לחטוף התקף כזה במהלך הלידה ולהתמוטט. מה אתן הייתן עושות? האם אפשר להימנע מבדיקת פתיחה עד לקבלת אפידורל? אתן חושבות שבמצבי אפשרי ללדת לידה וגינלית? חלום שלי ללדת רגיל! חיכיתי לזה והכנתי את הגוף שלי לפי הספר כל ההריון ועכשיו החוויה הזאת סגרה אותי לגמרי,ברמה שמהרגע שחזרתי הבייתה אני לא יוצאת מהמיטה ועדיין כואב לי שם. כרגע הביקורת הבאה שלי היא ביום רביעי וכנראה שכבר יילדו אותי באותו היום. אשמח לשמוע את דעתכן