גמילה מטיטול הילד בן 3וחצי עדין עם תיתול. בספטמבר עולה לגן עיריה. ביקשתי להתחיל גמילה בגן שהוא נמצא בו. הגננת הסבירה לי שהוא עוד לא מוכן לגמילה הכי הוא לא מבקש וגם בגלל שהוא דו שפתי הוא לא מדבר ככ טוב ולא יודע להתבטא אז שגם זה יקשה עליו מאוד. אני לא רוצה לעשות משהו שיפגע בו אבל מצד שני הוא יכול להמשיך עם התיתול עוד הרבה זמן עד שלא נשים לזה סוף. אשמח לעצות איך אפשר לעודד אותו ואת עצמי 😒
אמהותאמהות
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2023 בשעה 15:54
לא צריך שפות בשביל לומר פיפי קקי... זה כבר גיל שחייב לגמול ודחוף כי הילד לגמרי התנתק מהתחושות בגוף שלו מה הצרכים שלו ולא אומר אותם זה משפיע על השלב האנאלי בהתפתחות הפסיכולוגית של ילד וזה מאוד משמעותי. ממליצה להתייעץ עם מישהי יותר שמומחית בעניין אבל בעקרון הגמילה זו אותה גמילה רק שהוא כבר גדול...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2023 בשעה 16:07
נשמע כאילו הגננת התעצלה בגיל 3 וחצי הילד כבר אמור להיות גמול במיוחד שעוד רגע הוא בגן עירייה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2023 בשעה 16:10
בגיל כזה זה שהוא לא מבקש זה תלוי באופי. זה לא שהוא לא מוכן. ממליצה לעבוד איתו בבית. אני ציירתי טבלה לבן שלי ועל כל פעם שישב על הסיר קיבל מדבקה. כשמלא עמודה במדבקות קיבל פרס קטן(ממתק/צעצוע קטן של שקל). תנסי. זה עושה את התהליך כיף יותר לשניכם.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 ביולי 2023 בשעה 16:11
ככה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות ילדתי ברוך השם! סיפור הלידה שלי: הגעתי במוצאי החג למיון בגלל הפחתה בתנועות, בעא זזה קצת אבל לא הרגשתי את הכל, סה"כ היה תקין אבל בגלל שלא הרגשתי אז פחדו לשחרר. אמרו לי שאפשר לעשות זירוז עם בלון או טבלייה, אבל בחרתי להשאר למעקב. בלילה חזרו התנועות, ובבוקר במוניטור לא מצאו את הדופק 5 דקות והתחלתי לבכות ולצרוח אבל היא פשוט היתה גבוהה. לא מאחלת את הדבר הזה לאף אחת, רציתי למות באותו רגע ולקח לי המון זמן להתחרר מזה :( הלחץ דם שלי היה גבוה והגלל הטרואומה הזו הסכמתי לזירוז פיטוצין . הכניסו לחדר לידה ושמו לי פיטוצין ככה כמה זמן ואז הרופאה נכנסת ומלחיצה אותי לקחת בלון שלא יהיה סיבוכים ואגיע לקיסרי כי הרבה שעות עם פיטורין יכול לגרום לסיבוכים אבל שמעתי מכל כך הרבה אנשים שזה לא טוב בלון ונכנסתי ללחץ ממש, בסוף התעקשתי שלא וטוב שכך הייתי עם פתיחה 1.5 ומחיקה 70 בבוקר קמתי עם פתיחה 2, ואין מחיקה, הגבירו לי את הפיטורין ולא הרגשתי צירים כואבים, ואז המיילדת הכי מקסימה בעולםםם הגיעה אלי בחילופי משמרות ואמרה לי להקשיב לגוף שלי, לעשות עיסויים ברגליים, ומתי שאני מוכנה לבקש אפידורל לפני שיתחילו הכאבים הרציניים בעלי עשה לי עיסוי, ועד אז התגברו קצת הצירים אז קראתי למרדימה, עשיתי אפידורל ואז התחילו לי הכאבים הרציניים, בדיוק בזמן לקחתי כי אחרי חצי שעה התחיל להשפיע אז לא סבלתי כל כך. הייתי כבר פתיחה 3. כמה זמן עובר ולא זזה המחיקה, ואז ירדו המים. אחרי עוד כמה שעות שהמחיקה נתקעה סוף סוף הגעתי ל4 ומחיקה מלאה, ומאזזזז ציק צק הגעתי לפתיחה 10. הייתי בהלם. כמובן שהיו לי כאבים ורעדתי מלא. אבל מן הסתם אם לא היה אפידורל בטח היה הרבההה יותר קשה ואז הגיעו שלב הדחיפות ו-וואלה זה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיי היא יצאה עם הפנים למעלה אחרי יחסית הרבה דחיפות זה הילדה הכי יפה בעולם ואני מאוהבת בה, קשה להסביר, אבל זה האהבה הכי גדולה בעולם נולדה 3100 הקטנה שלי, ואין לי תפרים. מסתבר שלחצתי טוב ברוך השם מאחלת לכולן לידה קלה ובידיים מלאות
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות❤️5 אהבה👍3 לייקים