כן בטח. לי קרה.

אפשר לשאול מה הרגשת ואיך התמודדת?

האמת ששנה לאחר לידה התחלתי לחוות שקיעה כבדה מאוד של מצבי רוח, חוסר תפקוד, והתקפי חרדה קשים. מה שמעולם לא היה לי. משהו כבה בי. בעלי היה הראשון לזהות את זה, כי באמת עבר הרבה זמן מהלידה ולא קישרתי בשום צורה. והוא זרק לי ״את יודעת.. נראה לי יש לך דכאון אחרי לידה״. פתאום נפל לי האסימון. הייתי בטיפול פסיכולוגי (קיבלתי גם מרשם לכדורים נוגדי חרדה). והאמת שהחלטתי לחזור לעבודה בזמן הזה (הייתי בבית עד אז), והבנתי שאני חייבת לחזןר לעשייה ולחיים שהיו לי לפני, ולהתחזק. לחזור לעשיה, תעסוקה, ולקבל ״חופש״ מהילד. הכנסתי אותו למסגרת בגיל 1.4, חזרתי לעסק שלי. ובאמת חזרתי לחיים ופרחתי.

הלוואי שבעלי היה מסתכל עלי בכלל.. הוא לא קולט כלום הדביל הזה הוא לא רואה אותי ממטר וקשה לי קשה לי אני כל היום מדמיינת תרחישים רעים אני לא מצליחה להרים את עצמי