אני שונאת את התחושה הזאת, מרגישה מוצפת רגשית, כולי על ספק דמעות, פשוט שונאת את זה...בעז"ה יהיה לי בן מתוק מדבש, ילד ראשון, מפחדת שאוליי לא אהיה אמא טובה, מפחדת שאהיה כמו ההורים שלי, חסרת רגישות, מנותקת, רחוקה ממנו (למרות שמאוהבת בו עכשיו משהו מפחיד בתנועות, בזה שמדברת איתו וזה עוד לפני הלידה). אבל מפחיד אותי שאהיה אמא גרועה, לא אכפתית, מפחדת להעביר אליו את השריטות ילדות שלי. זה כל כך מתיש אותי נפשית לחשוב על זה, וכל כך מפחיד.

היי ניהיה לי אדמומיות בחזה ומתחיל קצת בבטן ממש מגרד מישהי יודעת?

אשמח להתייעץ... אם הבעל(שעד לא מזמן כמעט והתגרשנו) היה מציב לכן תנאי בסיום חופשת לידה, או אני או עבודה שאת כל כך אוהבת.. ששם מרוויחה טוב,עם וותק של שנים,אנשים שהם כמו משפחה ,נוחיות הכל כולל הכל מינוס היחיד שהשעות לא שעות,עובדת עד מאוחר,אבל קריירה מסודרת.ממש מדכא אותי כל העניין הזה...מצד אחד רוצה שלום בית מצד שני אני כל כך אוהבת מה שאני עושה.. מה הייתן בוחרות? והאם זה בסדר מצידו להציב תנאים? מצידו יש לו עבודה מסודרת,הוא עצמאי ויש לו את כל מה שהוא צריך ועושה מה שהוא רוצה.... אשמח להכוונה..

נפלה לי מזוזה בבית והקלף שלה בטעות החזקתי בה כי היה לי סחרחורת והקלף נפל עם הניילון והמזוזה נפתח לשניים אני בנוסף לזה בהריון מתקדם מה לעשות? אני בלחץ… וזה עוד ביום שבת..

בדיקת cma גנטיקה משהי עשתה לילד/ה?

סקרניתתת