סיפור הלידה הניסית שלי💕 כל השבת צירים לא סדירים. מוצאי שבת מתקלחת והולכת לישון. לקראת 3 לפנות בוקר מתעוררת מצירים. קמה לעשות מקלחת חמה, סיבובי אגן ןכדור פיזיו. כל חצי שעה מנסה לחזור לישון אבל מתעוררת מציר. לקראת השעה 5 לפנות בוקר אני במיטה מרגישה ציר חזק ופתאום- פלאק! מרגישה משהו בפנים נקרע ותוך דקה זרמים זרמים של מים נשפכים... מעירה את בעלי בשיא ההתרגשות ונוסעים למיון יולדות. לא אלאה אתכן בכל הפרטים רק אספר לכן שהצירים פשוט לא התקדמו, נתקעתי על פתיחה 2 צירים כואבים אבל צוואר ארוך ןעבה. בשעה 7 וחצי בערב אחרי יותר מ12 שעות של צירים במחלקה מחליטים לרדת לחדר לידה לקבל פיטוצין. מבקשת מראש אפידורל. מגיעים לחדר לידה בשעה 8 מתחברת לפיטוצין. תוך 10 דקות מגיע המרדים. בשעה 9:45 בודקים פתיחה- פתיחה 4 ראש ממש למטה. מתכוננת נפשית לעוד כמה שעות בחדר לידה. המיילדת המלאכית נכנסת ואומרת לי את עוד תלדי במשמרת שלי. אני: מתי מסתיימת המשמרת? המיילדת: בשעה 10:30. אני מגחכת לעצמי. עברה רבע שעה. מרגישה פתאום לחץ חזק למטה. קוראת למיילדת, בודקים פתיחה- פתיחה מלאה!! תוך רבע שעה!! המיילדת אומרת לי ללחוץ. 2 צירים לחצתי והתינוקי היה בחוץ. בלי קרעים ישתבח שמו לעד- כל ההריון התפללתי על זה בהדלקת נרות אחרי ששתי לידות קודמות היו קרעים ותפרים... תודה לה' על הלידה ןעל התינוק. ותזכרו תמיד: "אין צור כאלוקינו"- "אין צייר כאלוקינו שצר צורה בתוך צורה ומפיח בה נפש רוח ונשמה"