חשוב שתעשי מה שטוב לך ולתינוק שלך. אם אין בניכם תקשורת טובה ואין רצינות מצידו יהיה לך מאוד קשה לקבל ממנו את התמיכה שאת רוצה. קודם כל זה לדבר ברצינות, לתפוס שעה בערב ששניכם פנויים ולכשות שיחה יחסינו לאן, לאחר שיהיו לך נתונים מהשיחה תעשי חושבים עם עצמך אם הוא הבחור הנכון לך שיתמוך ויתן יד כשתצטרכי. במידה ולא, אני לא חושבת שכדאי להישאר במערכת יחסים לא טובה אם לא טוב לך. כמובן שהוא האבא ותמיד יהיה, השאלה היא אם הוא רוצה להיות שותף לזה. תבררי מולו אם הילד הזה חשוב לו כמו שהוא חשוב לך, תנסי רגע להיכנס לראש שלו, הוא לא חווה את ההריון כמו שאת חווית, יכול להיות שלוקח לו זמן להסתגל למצב החדש (אני לא יודעת בן כמה התינוק, אבל אם הוא עדיין קטנטן יכול להיות שיקח לו קצת זמן להבין.)

לפעמים עדיף לבד. עם גם ככה הוא לא תורם למצב אז למה הוא נישאר

אני תמיד בעד לדבר , לשים את הקלפים על השולחן גם אם את חושבת שזה לא יעזןר תתפלאי יש כאלה שמקבלים פתאום את ה״כאפה״ ומתעוררים .. אבל אם זה באמת לא עוזר, בדרך כבר אני לא מייעצת דברים כאלה אבל לא הייתי נשארת בקשר כזה.. כי בעצם זה לא קשר:/ לא איתך לא עם הילד, אז בעצם למה להישאר? יש לך ילד לגדל לטפח לאהוב ובמצב הנתון נראה לי זה רק יקשה עלייך…

הוא כל פעם מופיע פה ואומר זה גם הילד שלי אבל הוא לא באצת מראה רצינות לא באלי שהוא יבוא לכאן יותר