הי אחרי ברית של הבן הראשון אשמח לטיפים איך מתמודדים עם הכאב ומתי אפשר לשים על הבטן מפחדת שיכאב לו

הגיוני בשבוע 28 חזר לי בחילות חולשה וכאבי ראש ? וכן חסר לי ברזל אמורה לקבל עירוי

מישהי יודעת כשטסים עם עגלה עם אמבטיה, מקפלים את העגלה עם האמבטיה וזה נכנס לבטן המטוס או שהאמבטיה עולה איתנו ביד?

פוסט פריקה:/ אני באמת לא יודעת למה האכלתי את עצמי סרטים שהוא עומד להיות אבא טוב, את רוב ההריון העברתי בבכי ודיכאון. התקופה שאמורה להיות הכי יפה לאישה הרגישה לי כמו סיוט מתמשך.. אפס הבנה מצידו או מהסובבים שלי, אבל במיוחד מצידו. אמרתי לעצמי בסדר לא נורא זה הריון הוא לא חווה אותו עוד מעט הקטנה שלי עומדת לצאת והוא עומד להיות אבא מושלם, בעיקר מהדיבורים שלו שהוא מחכה לה ושהוא עומד לטפל בה ולהעניק לה הכל.. ועכשיו? הכל התנפץ לי בפנים, הוא עובד ואני מבינה אותו אז אני קמה אליה בלילות מתמודדת איתה לבד עם הגזים ובאמת עושה הכל שיוכל לנוח כמה שיותר.. אבל הוא מסיים עבודה ופתאום יש לו חבר שצריך עזרה אז הוא יוצא ״לחצי שעה״ מפה לשם שלוש שעות ולא חוזר, חוזר רק ב23:00 בלילה במקרה הטוב ( והוא מסיים בשש וחצי גג שבע) הבלגתי יום אחד, יומיים, אבל זה נמשך כבר שבועיים. אם אני מבקשת ממנו להחזיק אותה חמש דקות שאני אוכל להתקלח, ״כואבת לו היד״ אני מבקשת שיאכיל אותה ״ הוא לא יודע להתמודד עם הבכי שלי״ לא התקלחתי כבר שלושה ימים, עם הגזים שלה לא אכלתי כבר מאתמול בבוקר ( וגם זה כריך חביתה שהספקתי להכין לפני שהיא קמה) אני רעבה אני עייפה ואני תשושה, מתפללת כל יום שאלוקים יקח אותי ורק יסיים עם הסבל הזה שלי. אתמול היה הקש ששבר את גב הגמל, הוא חזר הביתה אמר אני אלך זריז להתקלח בנתיים תאכלי ואז אני אהיה איתה שתוכלי להתקלח, באמת הכין לי לאכול שהייתי בהלם מזה, איך שבאתי להתיישב לאכול חבר שלו מתקשר אליו מבקש עזרה, הוא ישר רץ לעזור לו, ושוב, אני לבד אני והבכי של הילדה, לא אכלתי את מה שהוא הכין לי, עד שהיא נרגעה לקח שעה וחצי האוכל היה קפוא ולי הלך כל הרצון לאכול, הגיע עם החבר אלינו הביתה בהתרעה של בדיוק דקה ( היו כבר בבניין למטה) התיישבו לאכול. הוא לא שם עלי לא אכפת לו ממני. החבר הלך ואני יצאתי החוצה לעשן סיגריה להרגע כי כבר הרגשתי שאני עומדת להשתגע. אחרי דקה טלפון, שואל אותי איפה אני, אומרת לו אני למטה נרגעת , אומר לי תעלי הביתה. התחלנו לריב בטלפון. אמרתי לו שהוא שם אותי במקום האחרון ואת כל החברים שלו במקום הראשון. אמר לי שמאיפה אני מביאה את זה והיו לו מלא הבטחות לחברים שלו שהוא יעזור להם והוא חייב לעמוד בזה. שאלתי אותו ״למה לחברים שלך אתה מבטיח עזרה אבל לאשתך ולבת שלך כלום, למה אנחנו תמיד במקום האחרון מבחינתך״ הוא כמובן תירץ שזה לא נכון ואיפה אני מביאה את זה. אמר שכל תקופת ההריון הוא שתק לי וחשב שהעצבים שלי יעברו אחרי הלידה, אבל הוא לא מבין שהעצבים שלי נבעו ממנו, שלא התחשב בי, שהמשכתי לעבוד כמו חמור בעבודה מסריחה ולחזור הביתה לבית מבולגן ולתלונות שלו שאין לו תחתונים נקיים במקום שיעזור לי לעשות כביסה ולנקות את הבית. קמתי בלילה עם בומים בראש ועוד שנייה מעולפת לבכי של הילדה, אני מנסה להרגיע אותה והוא ישן. בסוף הוא קם לקח את הילדה מהידיים שלי והיא ממשיכה לבכות ואני עוד שנייה מתעלפת תוך כדי צעקות שלו ״לא שובר לך את הלב שהילדה בוכה ככה״ שובר לי את הלב אבל אני עוד שנייה נופלת על הריצפה ולך לא אכפת מזה, היום כל היום נחתי כי לא יכלתי לעשות כלום, ושוב הוא חוזר מהעבודה ״ כואבות לי הרגליים, יש לי שפשפות , אני לא יכול להחזיק אותה״… ושוב עוד יום בלי אוכל, בלי מקלחת, מלא בבכי ומתוסכל, ואני? רק אומרת לעצמי איזה טעות עשיתי לעצמי חבל שלא לקחתי לעצמי את החיים ביום שהייתה לי אפשרות והמשכתי להאכיל את עצמי סרטים שזה ישנתה, שהיא תגיע לחיים שלי והכל ישתנה, חבל שלא חשבתי איזה עוול זה יהיה לי על הלב.. היא בסהכ בת שבועיים, ולא מספיק אני בן אדם חרא מבחינתו עכשיו אני גם אמא חרא ואישה חרא. מה עושים מפה, לקום וללכת? איך אפשר? אחרי שאמרתי לעצמי שתהייה לי משפחה שלמה ומאושרת אחרי שלי לא היה את זה בילדות ובאתי ממשפחה הרוסה.. ככה עומדים ליראות החיים שלי, ואני מנסה להרגיל את עצמי אליהם אבל בכל יום זה ניהיה יותר ויותר קשה..

איזה מסמכים צריך להביא לשקיפות עורפית תודה לעונות

מתי הילדים שלכם התחילו להגיד מילים ראשונות ? הבן שלי בן שנה ו7 אומר מילים בודדות וגם אומר אותן לא כל כך ברור ולא כל פעם שמבקשים ממנו . הוא אומר הברות וגם כשהוא אומר אותן הוא חוזר עליהן . נגיד חם אז הוא אומר חם חם חם חם . כמה פעמים או נגיד כדור הוא אומר כד כד כד כד או נגיד ברווז גע גע גע גע גע . יש פה מישהי שהילד שלה התחיל לדבר מאוחר מילים ראשונות והכל הסתדר אחר כך ?