את אחרי לידה ?

אני רוצה לשבח אותך על האומץ לשתף גם אם זה באנונימיות אני בהתחלה מאוד הסתרתי את זה כי לא רציתי חהראות משוגעת בפני אחרים באו לי תמיד מחשבות לא רצויות בוכה בהתקפי חרדה לחץ לא נורמלי ושלא נדבר על אכילה בולמוסית ונשירת השיער היום אני במצב הרבה יותר טוב אני לא אשקר ואומר שפה ושם אין לי התקף או רגע של עצב זה בא אבל לעיתים הרבה הרבה יותר רחוקים ולא 24/7 כמו שהיה אני החלטתי שאני לא לוקחת את הטיפול התרופתי מהפחד שאהיה תלויה בהם כל החיים החלטתי שאני משתפת את כל המעגל הקריב אלי ומדברת עם עוד אמהות שלא שונות ברגשות שלי ואני לא ה"משוגעת " היחידה זה הכל בגלל ההורמונים ומבטיחה לך שתתחילי לעשות דברים קטנים לעצמך שעשו לך לחייך את תרגישי הרבה יותר טוב לי לדוגמא להתפלל ולצאת פעם בשבוע עם חברות הפסקתי עם מאכלים מסוכרים כדי חא לחפש נחמה ברעל הזה שרק מוסיף עלי לסיום תמיד תזכרי שכמו שזה הגיע בבום ככה זה הולך ויהיו ימים מפחידים שתלחצי שזה הלך ותפחדי שזה יבוא .. אבל תני לזה להגיע לרגע ותסלקי אותו הכי חשוב זה לשתף אוהבת אותך ומחזקת אותך מרחוק❤️❤️❤️

אני שנתיים אחרי לידה , החרדות התחילו בתקופת ההריון אבל הצלחתי להתגבר עליהם ועברה תקופה שהייתי בסדר גמור אבל לפני יומיים עלה לי בראש מחשבה מאוד קשה ומאז אני מתקשה לתפקד

נטליי המילים שלך רגשו אותי הרבה ירדו לי הדמעות , זה בדיוק העניין שאני מפחדת לשתף אבל כן שיתפתי את בעלי אתמול וזה הקל עלי קצת . אבל הפחד שהמחשבה לא תעזוב אותי מקווה שזה יהיה בסדר 🙏🏼🙏🏼