היי התייעצות האם זו רק אני או שזה באמת משהו שהוא לא תקין אני אתחיל.. אני ובן זוגי יחד 6 שנים ויש לנו ילד בן שנה וחצי ועוד ילד בדרך... אני עושה הכל בבית מבחינת ניקיון ותחזוק הבית הוא זורק את הזבל ומדי פעם עוזר לי במה שמבקשת .. ועם זה אין לי כלכך בעיה כי אני חולת ניקיון ורק אני אוהבת לנקות את הבית.. אבל עזרה עם הילד הוא לא עושה מעצמו לבד הכוונה הוא לא עכשיו מעצמו יקלח את הילד רק אם אבקש או יקח אותו עכשיו לטייל או משהו כדי שאני אוכל לנוח הוא לא עושה את זה וזה מתסכל ומרגיש אפילו חסר התחשבות.. זה ילד של שנינו אני לא צריכה לבקש כל דבר זה ממש מרתיח כבר ויש עוד תינוק בדרך מה שעוד יותר מפחיד אותי שאני פשוט אקרוס.. וגם ישלו תחביב הוא מאוד אוהב לדוג אין לי בעיה עם זה אבל אין לו טאקט הוא מבחינתו ללכת כל יום לדוג או אם לא הלך כל שהוע ללכת כל הסופש ולישון מה שנשאר מהסופש מרגישה קצת לא קיימת כבר ועשיתי איתו אלפי שיחות אפילו הלכתי עם הילד לאמא שלי שבועיים אמרתי אולי קצת ניתוק יעורר אותו ויעריך יותר את חסרוני אבל לא זה לא עזר כלכך האמת פשוט נמאס לי לריב ובמיוחד שלא טוב כל העצבים האלה בהריון וגם לא לריב ליד הילד שזה בכלל אני לא אוהבת וזה יוצא שאני הרבה שותקת ומבליגה רק שהילד לא יחווה לידו צעקות וריבים שלנו .. ובנוסף לכל הבעיות האלה גם המצב הכלכלי לא משהו ומאמינה שגם משפיע על כל המצב בינינו אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות באמת אני אובדת עצות כבר לפעמים חושבת לקום ולעזוב פשוט אבל קשה ועכשיו בכלל שאני הולכת להיות אמא ל2 קשה לי ממש לא יודעת מה לעשות ואיך אפשר לשפר את המצב כל שיחה איתו נגמרת בזה שאני לא מבינה אותו ובעיקר מסתכל רק על עצמו ומרגישה אגואיסטיות מצידו . ודלא נדבר על האינטימיות בינינו שכמעט ואין ועד שיש זה לא כמו שהיה פעם מבאס ממש מיואשת ממש עצובה מכל המצב הזה כי אני באמת אוהבת אותו ויודעת שהוא אוהב אותי אבל משהו בתקשורת ובדרך מקצר לא מצליחים לשפר את המצב.. תודה למי שקראה עד לפה הייתי חייבת לפרוק קצת ❤😔