פורקת, בעלי ואני דתיים (חוזרים בתשובה), רב החברים שלו פחות ורובם גם רווקים, לפני הנישואים הייתי מבלה איתו בחברתם והיה מקום שהם היו יושבים בו, שפחות מצא חן בעיניי, מתחם זולה כזה שיושבים בו בחוץ .. בכל פעם שהיינו מגיעים היו שם נשים שמכירות כנראה את המקום טוב והיו משחקות על פינגפונג על שאטים של אלכוהול ומעשנות ירוק , מאז הנישואים , בעלי כבר לא לוקח אותי איתו לחברים, כי זה לא ראוי שאשב בחברת גברים רווקים, יכולה להבין, אבל המקום הזה, נשאר לי ממנו חותם שלילי ובעלי כיבד והפסיק ללכת לשם. חבר שלו היום חוגג שם יום הולדת, היה לנו ממש ריב על זה לפני מספר ימים, שהפעם מבחינתו הוא הולך!! כי זה יום הולדת של חבר קרוב והוא לא מוותר והוא יודע שיהיו שם בחורות, ובואו, גם יהיה אלכהול ועישונים אבל הוא הולך כי הוא רוצה לשבת עם החבר'ה ולכבד את חבר שלו.... הוא נסע לשם, דיברתי איתו בהכי כייף שיהנה , אבל בפנים, צובט לי... שהפעם לא עניין אותו כל הדברים שהוא ידע שצורמים לי ובכל זאת בחר לנסוע .. אני באמת מנסה להשקיט את המחשבות שלי, אבל זה מעבר, כי 5 שנים הוא לא נסע לשם . אבל הערב, מרגישה שהוא פשוט לא שם עליי.